בחירת מסלול לימודים אקדמי או מקצועי הפכה להיות משימה לא פשוטה לאנשים צעירים ב-2016. גם לפני שלושים שנה לאנשים היו התלבטויות אבל המציאות הייתה ברורה יותר וניתן היה לנבא בקלות רבה יותר מה אני אעשה אם אני אלמד במסלול מסוים. המסלולים היו יותר לינאריים, יותר ברורים ומוגדרים, והביטחון התעסוקתי היה גדול יותר. אנשים רבים עבדו שנים רבות באותו מקום עבודה ולעתים באותו התפקיד.
אז איך נראה עולם העבודה היום? במילה אחת: מגוון. לצד ארגונים ציבוריים עם תרבות ארגונית של שנות ה-80, קביעות ורמת שירות ירודה, פועלים ארגונים גלובאליים, רב-תרבותיים, עם מבנה ארגוני גמיש, תנאים מצוינים וביטחון תעסוקתי נמוך. המשרות משתנות, אנשים מתחלפים, הכשרות חדשות נדרשות וכישורים שהיו מוערכים פעם - כגון יציבות, התמדה, לויאליות, הופכים להיות פחות רלוונטיים. כמובן שרוב הארגונים נמצאים באמצע שבין המוסד הציבורי לסטארטאפ החדשני וגם הם עוברים שינויים מהירים מאי פעם.
אם פעם יכולתם ללמוד משהו ואז לעבוד בזה, היום התמונה מאוד מורכבת. לרוב קשה לדמיין מה בדיוק אני אעשה בעוד 10 שנים אם למדתי למשל מדעי ההתנהגות לתואר ראשון? מורה (צריך תעודת הוראה ואולי גם כדורי הרגעה), משאבי אנוש (מסלול מפרך בו תעבדו בשכר רעב בחברת השמה ותתקדמו עקב בצד אגודל לתפקיד רכזי גיוס בארגון ואז תתמודדו על משרת ניהול משאבי האנוש מול עשרות אלפים אחרים החושקים במשרה, לא בלי לעשות תואר שני בדרך), פסיכולוג (תואר שני עם תנאי קבלה כמו לקורס טיס), יועץ חינוכי (אפשרות חביבה ונוחה, לא לשכוח לעשות תואר שני ותעודת הוראה - עוד שלוש שנות לימודים), מנחה קבוצות (ברוכים הבאים לעולם המשרות החלקיות), יועץ ארגוני (שיהיה לכם ולעוד אלפי בוגרי התואר השני בייעוץ ארגוני, לימודי עבודה, סוציולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה ארגונית - בהצלחה, כמה יועצים אתם חושבים שהשוק צריך?), עבודה משרדית בתחום השירות (זה כנראה מה שתעשו בסוף...) אם אתם שואלים: "בשביל זה עשיתי תואר?" - והתשובה היא: כן. כאשר קרוב ל-50% מהאוכלוסייה אוחזים בתואר ראשון, מעסיקים דורשים השכלה אקדמית כתנאי סף למשרות רבות גם אם ניתן בהחלט לבצע אותן ללא השכלה אקדמית.
עולם העבודה הפך לסופרמרקט של אפשרויות, ובדיוק כמו בסופר, מי שיש לו יותר כסף יכול לרכוש יותר מוצרים או לרכוש מוצרים "שווים" יותר. לשם כך יש גם כמה מוצרים בפיקוח המדינה.
בגדול ניתן לחלק את הצעירים לארבע קבוצות: 1. עשיר ומוכשר 2. עשיר ופחות מוכשר 3. מוכשר 4. פחות מוכשר
נכון שאיש לא יעיד על עצמו שהוא משתייך לקבוצה 2 או לקבוצה 4. ונכון שהמילה מוכשר היא מאוד כללית. אני למשל מאוד מוכשרת במילים אבל לא מוכשרת במיוחד במספרים. הכישורים משתנים מאדם לאדם ולאנשים שונים יש כישורים שונים. מבחינתי, מוכשר הוא אדם שיש לו לפחות תחום אחד שהוא בולט בו ביחס לסביבה (ולא רק ביחס לעצמו). למשל: יותם מדריך בתנועת הנוער ופעיל במועצת התלמידים. יש לו כישורי מנהיגות טובים. יעל טובה במדעים, היא עושה בגרות מורחבת בכימיה ופיסיקה. יש לה חשיבה אנליטית טובה. יהלי מעולה בספורט, תמיד בוחרים אותו ראשון בקבוצה והוא משחק בקבוצת הכדורגל העירונית. לאלמוג יש אינטליגנציה רגשית גבוהה, חברותיה תמיד מתייעצות עמה והיא מתנדבת עם קשישים.
אז איך בוחרים? להלן כמה עקרונות מנחים: - חייבים לבחור תחום שאתם טובים בו. אין טעם לנסות ללמוד הנדסה אם כישורייך המתמטיים נמוכים. נכון שהמשכורות גבוהות, אבל: יש סיכוי לא מבוטל לנשור מהלימודים, גם אם "מסיימים בשיניים" על כל משרה שתפנו יתמודדו אנשים שבאמת טובים בהנדסה. גם אם אחרי חיפוש מפרך למציאת עבודה, יהיה לכם קשה להמשיך להחזיק במשרה כי כאמור אם אינכם טובים בהנדסה, הדבר יתגלה, על קידום מקצועי, אין מה לדבר וגם בשביל קידום ניהולי צריך כישרון מסוים במקצוע נוסף על יכולות ניהוליות. התחרות רבה ואם אתם לא טובים במשהו, מישהו אחר, כן והוא ימצא מהר יותר, יתקדם מהר יותר ויצליח יותר. עדיף לעזוב ולחפש משהו שאתם טובים בו ביחס לאחרים.
- בחרו משהו שמעניין אותך. מידע מתעדכן כל הזמן, מרבית התחומים עוברים שינויים. אם תבחרו משהו שמעניין אתכם יהיה לכם קל להמשיך ולהתעדכן בתחום, לעשות הכשרות חדשות, ללמוד נישות חדשות, לקרוא על שינויים בתחום בעולם, תלכו בכיף לכנסים בתחום ועוד. אם תלמדו משהו שאינו מעניין אתכם, תשתעממו ולא תהיה לכם מוטיבציה להתחדש ולהתעדכן לאחר סיום הלימודים. תוך זמן קצר תהפכו ל"דינוזאורים" בתחום ותפלטו משוק העבודה. מרבית האנשים לא משקיעים ולא מתעניינים בתחומים שמשעממים אותם. עניין הוא מפתח עיקרי להצלחה.
- בדקו מראש מה עושים עם הלימודים האלה אחרי שמסיימים אותם ובדקו האם זה מתאים לכם. לדוגמה במרבית מקצועות העיצוב (למעט גרפיקה) יש מעט משרות ל"שכירים" ורוב המעצבים הם פרילאנסרים. בדקו האם מתאים לכם להיות פרילאנסרים, האם אתם מאמינים שתוכלו לנהל באופן עצמאי את זמנכם וכספכם? יש לכם כישורי שיווק? אם הנכם חולמים על משרה משרדית מתשע עד חמש, לא בטוח שחלומך הוא בר מימוש. רוצה להיות עורכת דין כי צפית בסדרות "בתי משפט", את טיעוני בית המשפט עורכי הדין הכינו בעמל רב בעשרות שעות עבודה במשרד. לא אוהבים ניירת וטפסים? - חשבו שוב.
- יש בזה עבודה? זאת קטגוריה טריקית. כי קשה לנבא במה תהיה עבודה בעתיד. בחמש השנים האחרונות נוצרות עשרות משרות חדשות בתחום המדיה שלפני עשר שנים איש לא חלם עליהן. אבל בכל זאת כדאי לדעת מה המצב בשוק.
- לימודים מגוונים. אם אתם בעניין של מדעי הרוח או מדעי החברה, בחרו מסלול דו-חוגי כדי להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלכם. לא מומלץ להתמקד במשהו מאוד צר ומובחן, הוא עשוי להפוך להיות לא רלוונטי בעתיד. חשיבה רחבה ומגוונת היא מפתח מרכזי נוסף בעולם העבודה של העתיד.
אז אם אתם עשירים ומוכשרים: כל האפשרויות לפניכם. בחרו את התחום לפי כישורים ועניין ואת המוסד לפי יוקרתו האקדמית. ובכל מקרה לא מומלץ לבחור מוסד לפי פרמטרים שאינם עניין, יוקרה או תנאי קבלה. פרמטרים כגון קרבה לבית וחברים - הם פרמטרים פחות אינטליגנטיים.
אם אתם מוכשרים: בחרו לפי כישורים ועניין. את המוסד בחרו לפי יוקרתו האקדמית והקשרים שתוכלו לייצר בו למען עתידכם המקצועי.
אם אתם עשירים ואינכם יודעים במה אתם מוכשרים: עשו מאמץ לגלות תחום ייחודי לכם. אחרי מאות תהליכי ייעוץ בבחירת לימודים, אני יכולה לומר שנדיר המקרה שלא מוצאים שום דבר שבו האדם טוב. פנו לייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי בבחירת מסלול לימודים. לאחר מכן כדאי ללמוד במקום בו תוכלו לנצל את הקשרים החברתיים שלכם.
אם אינכם עשירים ואינכם יודעים במה אתם מוכשרים: אתם לא לבד, רוב האנשים נמצאים אתכם באותה סירה. אבל אתם לא חייבים להסתפק בהכרח במוסד בסיסי ומסובסד. פנו לייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי בבחירת מסלול לימודים (דרך הלשכה להכוונת חיילים משוחררים תוכלו לקבל וואוצ'ר שיוזיל משמעותית את הייעוץ התעסוקתי במכונים המוכרים ע"י הלשכה) סביר להניח שתמצאו משהו (ואולי אפילו כמה דברים) בו אתם טובים. לאחר מכן בדקו את כל אפשרויות המימון באמצעות מלגות, קרנות, הלוואות וכדומה ונסו להתקבל למוסד בעל יוקרה אקדמית או מוסד בו תוכלו לייצר קשרים מקצועיים. לכם יותר מכולם - מומלץ שלא להתפשר על מוסד הלימודים.