עדות מוחשית

א. שימו לב למוסול

מוסול היא ננווה המקראית, אך זו אינה הסיבה, שצריך ללמוד בקפידה את המערכה עליה. מוסול - כמו ראקה שבסוריה, הבאה בתור, כנראה - הנה מודל ללחימה עירונית בהגנה של דאעש, שהוא מודל לחמאס. פירוקה של מוסול לנתחים יכול לשמש מודל למה שנצטרך לעשות אם וכאשר נידרש. אני סומך על צבאנו, שלא יידע להפיק את הלקחים, ולא ילמד את המערכה. הוא גם לא למד ממערכותיו, אז למה שילמד מניסיונם של אחרים?!

ב. בזבוז

צבאנו המוסרי ביותר בעולם דורש - ומקבל - תקציבי עתק, שכמעט אינם מבוקרים, למרות מסך העשן, שמפיצה סביבה מערכת הביטחון. וכמובן, הכספים, שיורדים לטמיון בתקציב הביטחון, אינם נגישים לחינוך, לרווחה, לבריאות ולשאר צרכים של עם ישראל. הנה בא מבקר המדינה, ומספר לנו בחוסר-אחריות משווע, שתקציבי הגמלאות לקצונה מוגדלים בהתמדה, בשיעורי עתק, ללא כל בקרה - ובלי כל השוואה לנעשה במגזרים אחרים. ההשפעה המצטברת של ההגדלה "נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה". ההגדלה נעשית בשיטות שונות, ואין נתון מדויק על שיעורה. "בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ממוצע הגדלת [הגמלאות בידי] הרמטכ"ל ב-2015 היה כ-8.8 אחוזים, ובשנה זו יותר ממחצית הפורשים מצה"ל (63.9 אחוזים) קיבלו הגדלת רמטכ"ל של 7 אחוזים ומעלה", נכתב בדוח, שמציין, כי "הגדלות הרמטכ"ל עלו בשנת 2015 לעומת שנת 2013, בעיקר בטווחי ההגדלה הגבוהים של מעל 11 אחוזים". התוספת לחוב הפנסיה התקציבית הכולל, בגין ההגדלות הללו בשלוש השנים 2015-2013, עומדת על כ-3 מיליארד שקל, "זאת מבלי שנעשתה הערכה של המשמעות הכספית של ההגדלות וללא פיקוח ובקרה חיצוניים". זאת ועוד - במשרד מבקר המדינה מציינים, "צה"ל הערים קשיים על משרד האוצר בקבלת מסמך המדיניות המדויק של הרמטכ"ל בנושא הגמלאות והעביר רק נתונים חלקיים".

ג. חפרפרת

בארצות-הברית התפרסמים כעת, באיחור רב, מסמכים מדהימים מארכיון מיטרוכין, המפרטים את הסוכנים הזרים, שהעסיקו קג"ב ושאר ארגוני הביון הסובייטיים. מקדמה מסוימת קיבלנו, כשהתברר לפני כמה שבועות, שאבו מאזן, חסיד אומות העולם ומכחיש השואה הידוע, עבד עבור קג"ב תחת הכינוי החביב 'חפרפרת' (סלחו לי על מיעוט ידיעותיי ברוסית, שמונע ממני לצטט את כינויו המדויק). ארכיון מיטרוכין הוקם על-ידי וסילי ניקיטיץ' מיטרוכין (2004-1922), ארכיבר בכיר בקג"ב, שעבד בסוכנות הביון הסובייטית משנת 1956. עד שפרש לגמלאות בשנת 1985, צילם מיטרוכין אלפי מסמכים, שעברו תחת ידיו, ושמר את העתקיהם בביתו. עם נפילת ברית-המועצות (1992) ניסה למסור את המסמכים לסוכנות הביון האמריקנית (CIA), בשגרירות ארצות-הברית בטאלין, בירת אסטוניה, אך נדחה, והוא מסרם לסוכנות הביון הבריטית (MI-6). ארכיון מיטרוכין כולל 25,000 דפים, שפורסמו בינתיים בספר, ובקרוב יופיעו עוד ספרים, המבוססים על ארכיונו. מיטרוכין מציין, כי כמה ח"כים - וביניהם אלעזר גרנות ממפ"ם - וגם גנרל ישראלי, שנפטר בשנת 1994, סיפקו מידע לסובייטים. לפני כארבעים שנה פרסם העיתונאי בוב וודווארד סקופ אדיר - המלך חוסין נמנה על מקבלי המשכורות בסוכנות הביון האמריקנית. מעניין אם יש ארכיון מקביל, המפרט את ספקי המידע הישראלים לביון האמריקני.

ד. הדג מסריח מראשו

"מסמך פנימי, שהופץ בצבא, מלמד כי התנהלות נכונה של כוחות הביטחון בשבוע ביהודה ושומרון הייתה יכולה למנוע ירי בפלשתינים בארבעה מקרים שונים. באירועים האלה נהרגו שני פלשתיינאים ושניים נפצעו פצעים קשים" - דיווח קול ישראל. לפי המסמך הפנימי, בכמה מהאירועים ירו הלוחמים אף שהיו צריכים להימנע מכך. במקצת האירועים הייתה התנהלות מקדימה שגויה של הלוחמים, והתנהלותם חייבה בסופו של דבר את הירי. אני מאמין, שאפשר לנתח מה היה אמור החייל לעשות במקרה זה או במקרה אחר, אך כשהרמטכ"ל כבר קבע מזמן (ב"נאום הנערה עם המספריים" שלו), שלא צריך לירות בכל מקרה בחשודים כמחבלים - מסקנת המסמך ברורה מאליה. ולעניות דעתי, גם כאן טועה רא"ל איזנקוט בגדול. חייבים לדאוג, שכל בן-עוולה, שיוצא לפגע ביהודים (ואין נפקא מניה באיזה אמצעי) ישוהד.

ה. ד"ש לאונסקו

רשות העתיקות חשפה תעודה נדירה, המתוארכת למאה השביעית לפני הספירה, ובה ציון מפורש של שם העיר ירושלים. לתעודה, העשויה פפירוס, חשיבות רבה, שכן המדובר במקור החוץ-מקראי הקדום ביותר, המזכיר את ירושלים בכתב העברי. לפי רשות העתיקות, חוליית שודדי עתיקות שדדה את התעודה ממערה במדבר יהודה. במבצע מורכב של היחידה למניעת שוד ברשות, נתפסה התעודה. התעודה עוסקת בתשלום מיסים, או בהעברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה. כתוב בה בכתב עברי קדום: "[מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה". הטקסט מתאר את שולחת המשלוח (אמת המלך), את שם היישוב שממנו נשלח המשלוח ('נערתה', בגבול אפרים ובנימין), את תוכן הכדים ('יין'), את כמותם ('נבלים') ואת יעדם ('ירשלמה'). בתקופה זו שלטו ביהודה מנשה, אמון ויאשיהו. "לא ניתן לדעת בוודאות למי מהמלכים הוענק המשלוח". "הגילוי הוא עדות מוחשית לכך שירושלים הייתה ותישאר בירתו הנצחית של העם היהודי", הגיבה השרה מירי רגב.