רובה של התקשורת האמריקנית כולל הישראלית, על שלל מומחיה במאבקי בחירות צופים כי "טראמפ -גמור" ללא סכוי סביר לנצח, בזמן הקצר שנותר לבחירות.
כדאי לכל אותם חוזים ומתנבאים לנקוט משנה זהירות, ולחזור לעיין או להחשף לתאורית "ספירלת השתיקה" של החוקרת הגרמניה הידועה אליזבט נוימן-קונטרסט גמור לרעש ולצלצולים המלווה את טראמפ בכל צעד ושעל שלו. נוימן מדענית בתחום הפסיכולוגיה החברתית, מי שהייתה יועצתו הצמודה והאישית של הלמוט קוהל בשלוש מערכות בחירות שהשלימו 16 שנות כהונה, גילתה במחקריה אודות ההשפעות הקוגניטיביות של תקשורת ההמונים כי אמצעי התקשורת, לא רק מסוגלים להבנות את המציאות לקהל הרחב, אלא לגם ליצור מציאות חדשה.היא מצאה כי בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה התקשורת הגרמנית, שנטתה שמאלה מחד יצרה אקלים פוליטי ורושם כי "השמאל -מנצח בגדול",ומאידך ככל שמועד הבחירות התקרב והסקרים אותתו על שוויון בין הגושים-רבים מהימין נסוגו מתמיכתם הראשונית ויישרו קו עם השמאל-נבואה המגשימה את עצמה,שהיא למעשה מניפולציה של התקשורת העובדת בד"כ על אנשים חלשים החוששים מהבעת דעות ובידוד רעיוני\חברתי והרצון להצטרף "לקרון המנצחים".
החידוש המרענן במחקריה הוא כאמור תאורית "ספירלת השתיקה" הטוענת כי אמצעי התקשורת המוטים יוצרים מציאות חדשה אצל ההמונים. מצב שבו פרטים ויחידים החשופים לה חשים את הלך הרוח המנשב מהן, דבר המשפיע על נכונותם להביע את דעתם בחופשיות בפומבי או באזני הסוקרים-לכן הם נמנעים או משקרים לסוקרים היוצאים במחולות ומצליתיים לביסוס תחזיותיהם, אלא שברגע האמת-בקלפי-מתגלה היחס האמיתי בין הרוב הדומם למיעוט הקולני.
בהקשר לסכוייו של טראמפ יש לשים לב לשתי בעיות: הראשונה והכללית היא שבעשרות השנים האחרונות, יותר ויותר אמצעי תקשורת יוזמים, ממנים, ומזמינם בעצמם סקרי דעת קהל וכך למעשה משפיעים על אופי הסקר, שלא לדבר על תוכנו. במקביל ובנוסף, התופעה השכיחה שבה מפלגות ופוליטיקאים "מייפים" תוצאות סקרים. השנייה פועל יוצא למחקריה של אליזבט נוימן, שמצאה כי גברים צעירים ובני המעמד הבינוני-גבוה, נוטים יותר להביע את דעתם בגלוי ובפומבי-יש לציין כי קלינטון מובילה בברור אצל נשים בנות המעמד הבינוני גבוה.
מה לנו כי נרחיק לארה"ב ולגרמניה יש לנו כאן לפחות שתי דוגמאות קלסיות למערכות בחירות, שביכולתן להכניס שביב של תקווה ורוח במפרשיו של טראמפ-דוגמאות של סמביוזה בין התקשורת לסקרים והוכחה להתגשמותה של תאורית "ספירלת השתיקה": בבחירות של 1996 התקשורת התבשמה מסקרים חד-משמעיים כביכול שצפו נצחון של פרס על ביבי בהפרש של 16%. בליל הבחירות ממש, פרשן ידוע שם של ערוץ 1 עוד הסביר כי ממקורות יודעי דבר מסתמן נצחון ממשי של הראשון, והסיום נצחון של האחרון. הדבר חזר על עצמו אחד לאחד בבחירות 2015 - התקשורת והסוקרים נטו באופן ברור לצד המפסיד,כאשר פרשן ידוע שם אחר בערוץ 10 מנסה להסביר באותות ובמופתים למאזיניו, לאחר קבלת התוצאות הראשונות החד-משמעיות כי ניתן עדיין להקים ממשלה בראשות המפסידים. במלים אחרות טראמפ יכול עדיין לקוות לטוב או בלשונו של "הלוזר הנצחי" של הפוליטיקה הישראלית-סקרים הם כמו בושם-ניתן להריח ליהנות או לסבול מהם רק לכמה שעות. אחרית דבר,טראמפ עשוי\עלול[מחק המיותר] עוד לנצח.
