ערבים בצה"ל

מדינת היהודים? בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל? שפטו בעצמכם, מי אמר למי את הדברים הבאים: "אתה בטח אוהד ביתר, אני אקבור אותך לכל החיים. אתה זבל, אני שונא את המתנחלים האלה", ובהמשך - "מצידי שתמותו", "אני מסכנין והתפקיד שלי זה להשפיל אתכם". נסיר את המסתורין - את הדברים אמרו "לוחמי" מג"ב לכמה מתנחלים אותם עצרו בחווארה. ומעשה שהיה כך היה: חמישה ישראלים נסעו ברכבם בחווארה והותקפו באבנים (שניים מנוסעי הרכב נפצעו ואחד פונה לבית החולים בילינסון). הצעירים ראו במרחק קצר מהם ג'יפ של מג"ב ופנו אליו על-מנת שיסייע להם ויעצור את הפורעים. תוצאת הפנייה עיכוב שניים מהישראלים והובלתם כשהם אזוקים לחקירה במהלכה הואשמו בירי באוויר למרות שלא היה ברשותם נשק. בוועד מתיישבי שומרון מספרים שפעמים רבות הותקפו מתיישבים על-ידי ערבים ממג"ב. מהפרט אל הכלל: מה למען השם עושים ערבים במדי מג"ב, ומה לערבים ולצבא הגנה לישראל, במדינת היהודים ובבית הלאומי לעם היהודי בישראל. הכיצד משתלבים בצה"ל ערבים עמם ועם אחיהם מצויים אנו בסכסוך דמים בן מאה שנה ויותר? בסוגיה זו ההופכת ליותר חריפה ואקטואלית מאי פעם נעסוק במאמר זה. הזכרנו בעבר את המתח בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית וטענו שבמקומות רבים ה"דמוקרטיה" מנצחת. לגבי צה"ל לא הייתי אומר ממש כך אבל אם נבחן את סוגיית שרות הערבים בצבא, המגמה מלמדת על מקום לדאגה. בעוד שבעבר הרחוק כיכבו בצה"ל הגששים הבדווים שהיו אולי הערבים היחידים שגויסו לצבא, הרי שעם השנים מגויסים יותר ויותר ערבים. בתחילה ערבים נוצרים ובהמשך גם ערבים מוסלמים. אגב, רבים ניסו לברר את המספר המדויק של הערבים המשרתים בצבא ולא הצליחו. לעומת זה, כל מי שמצוי בעניינים, מסתובב במחסומים, מעורה ביחידות השונות (ולא רק מג"ב) מגלה לתדהמתו שיותר ויותר ערבים לובשים מדים ונושאים נשק.

דרגות בכירות

המעניין בכל הסיפור הוא שצה"ל, כך נראה, מעודד את הגיוס הזה ומשתדל להגדיל את ההיקף. לאחר קיפאון בהיקפי הגיוס בשנים 2007-2005, החלה להסתמן עלייה בגיוס משנת 2008 וזו נמשכת בהתמדה עד היום עד אשר ניתן כיום למצוא בצה"ל מלבד גששים גם חיילים במג"ב, לוחמים ואפילו קצינים. התייחסות המגזר הערבי לגיוס הזה היא שלילית בדרך כלל כשבראש ניצבים חברי הכנסת הערבים המתארים במילים קשות את המתגייסים שלדבריהם בוגדים בעמם. הבעייתיות ברורה אך הזרם גובר, כאמור בעידוד צה"ל. פורסם שהצבא מקיים סמינר הכנה צבאית לבני העדה הערבית נוצרית, פעילות גדנ"ע, קורס מנהיגות ועוד. אלוף משנה שעסק בנושא בעבר (שמו שמור במערכת) צוטט אומר כהאי לישנא: "אני מאמין שמספר המתגייסים ילך ויעלה, כבר היום ניתן לראות קצינים בדרגות רב סרן בענף התקשוב, חיל-הים ויחידות נוספות. דרגות בכירות יותר זה עניין של זמן". במסגרת הפעילות התמוהה של הצבא לעידוד גיוס ערבים נוצרים, תכנן הצבא לשלוח לערבים כאלה "צווי התנדבות" במטרה לעודד קשר עם הצבא ולחייל את ה"מתאימים". במקביל לצבא פועלות כמה עמותות אזרחיות ולצידן הכומר המפורסם גבריאל נדאף המכריז בגלוי ומעל כל במה כי מטרתו לאפשר לערבים הנוצרים "מסלול זהה לכל צעיר יהודי". למי שמפקפק בגישת צה"ל והממסד לפעילות זו של נדאף מומלץ לצפות בטכס הדלקת המשואות בו התכבד הכומר להדליק משואה.

עמדות שמירה

כל מי שחושב שגיוס הערבים נעצר אצל הנוצרים אינו אלא טועה. למרות הקושי שתואר לעיל לשים יד על המספרים מלמדים פרסומים מפרסומים שונים על עלייה מדאיגה. בשעתו פורסם שהרבנות הצבאית מספקת לערבים המוסלמים קוראן לטקס ההשבעה לצה"ל. התקשיתי להאמין אך עם הזמן קבלתי סימוכין לידיעה, אכן כך! בשנת 2016 נטען בכתבה שעסקה בנושא שבצה"ל משרתים כאלף ערבים מוסלמים, יש הטוענים שמדובר באלפים. דע עקא שעל-פי הפרסומים הגיעו הערבים גם לגולני! ממקורות שונים אנו למדים שגם גורמים פוליטיים מעוניינים להגדיל את גיוס המיעוטים וכי הוראות בהתאם הועברו לגורמים הרלוונטיים בצה"ל. את מסך הסודיות על אודות המספרים אנו מתקשים להרים אך ביותר ויותר עמדות שמירה, ביותר ויותר טכסי סיום קורסים, ביותר מחסומים, ביותר ג'יפים של מג"ב, אנו מוצאים את בני המיעוט הערבי, אוחזים בנשק, לובשי מדים, וביחד עם הלוחמים היהודים. חיילים לא מעטים עמם שוחחתי מספרים על אי-נוחות, על מפגשים ראשונים טעונים ובהמשך על שגרת פעילות בה לכאורה הכול מתנהל למישרין אך השאלות הקשות עומדות באוויר וחוצצות חציצה בלתי נמנעת בין החיילים לבין עצמם. בהזדמנויות שונות, כמו בדוגמה שהובאה בראשית המאמר, אנו למדים על יחסם האמיתי של החיילים הערבים ליהודים ובפרט ליהודים דתיים ומתנחלים. כך ספרו בעבר חיילים ערבים מוסלמים מוואדי ערה על חוויותיהם ועל ההתמודדות כלפי פנים (משפחותיהם, מנהיגי הציבור, חברי כנסת ומעצבי דעת קהל) וכלפי חוץ- החיילים שעמם. בדרך כלל מדברים אלה בצורה לקונית ומאופקת יחסית תוך ניסיון לחמוק משאלות ליבה על הסכסוך ויחסם אליו. עיתונאי ערבי ישראלי שרואיין בנושא אמר: "תאמין לי, לא כדאי למדינת ישראל שהערבים ישרתו בצבא. מול מי בדיוק המדינה מצפה שנפנה את נשקינו, אחרי שנתאמן ונשרת בסדיר? ... האמת היא שאתה לא רוצה אותי כאן ואני לא רוצה אותך (את המראיין היהודי- ב.ש.). אין בינינו זהות אינטרסים ביטחוניים. אתם הולכים לצבא כי אתם חיים בסכנה מפנינו. לנו לא צפויה כל סכנה ואין לנו עבור מה לשרת בצבא...."

צבא מתקדם

בציבוריות הישראלית כמעט שאין דיון בנושא אך באופן לא מפתיע אותם גורמים התומכים בגיוס הם מקרב השמאל ה"ליברלי" זה החותר להגיע למדינת כל אזרחיה ולכך שנהיה עם ככל העמים, כאשר הזהות היהודית שווה בחשיבותה ובמעמדה לזו הערבית. אלה מדברים בין היתר על צבא פלורליסטי ו"מתקדם" בו גם לערבים יש חלק פעיל, על זהות ישראלית ולא יהודית ועל טשטוש ההבדלים בין האוכלוסיות, ביטול סמלי לאום והחלפתם ועוד ועוד.... נדמה שהשכל הישר וההיגיון הבריא מחייבים אותנו לעמוד בפרץ, להתריע ולהסביר מה פסול בשירות ערבים בצה"ל. לערבים אין ולא יכולה להיות מורשת יהודית, אמונה יהודית, זהות יהודית וערבות הדדית שבין יהודים. לאומיותם עמה נמצא העם היהודי בסכסוך דמים מזה דורות ממצבת אותם כאויבים בפועל או בכוח ולכאלה אין מקום בצבא הלאום של מדינת היהודים. למי שיש ספקות- יתכבד לרענן הזיכרון במראות אוקטובר אלפיים, באירועי יום האדמה המתקיימים מדי שנה, בציון ה"נכבה", ובהפגנות ערבים בישראל בהן מונפים דגלי אש"ף, חמס ודאעש. מגמה של שילוב ערבים בצה"ל כמוה כהחדרת סוס טרויאני מסוכן מאין כמותו לשורותינו ועלינו לפעול להפסקת התופעה ומיגורה.