כל כך הרבה רוצים לגנוב מאתנו את הכותל. גנב הולך וגנב בא והחמדה המוזרה הזו לעולם עומדת - לפני כמאה שנה הערבים, בזמן האחרון הרפורמים הם גונבי הכותל, ועתה האו"ם. כנראה בגלל שזה עתה המקום היקר לנו על פני כדור-הארץ, והם רוצים לפגוע בנו, אז הם רוצים לפגוע בכותל, אישון עינינו.
ברוך השם, על הערבים מבקשי הכותל התגברנו. מהאו"ם אכפת לנו כקליפת השום. ועל הרפורמים בעזרת השם נתגבר. אנו חזקים מהם. וזאת למה? אלה בכסף ואלה בבג"ץ ואנחנו בשם השם נזכיר. הרפורמים באמריקה מצופים זהב ומפוטמי עושר, ולכן סבורים הם שהכל שייך להם. לארץ אינם עולים, פחות מאחוז אחד, אך להתערב בציפור נפשנו כן רוצים. לכאורה חזקים הם: כסף ובג"ץ, אך לנו יש עוצמה יותר גדולה: עוצמתה של התמימות.
התמימות של יהודים יראי שמים שבאים להתפלל בכותל מתוך יראת שמיים. זקנים וזקנות, גברים ונשים, ילדים וילדות. בסופו של דבר זה יקר מכל.
יש רפורמים שרוצים להתפלל בתוך עזרת הנשים שלנו על-פי מנהגיהם הפרוצים אשר בדו מליבם, ויש רפורמים שרוצים לחמוס את הכותל המערבי הקדום שמשוך דרומה. זה טריפה וזה נבלה. מעולם לא חילקנו את הכותל לשניים, בין הפרושים והצדוקים. הכותל הוא לב. לב לא מחלקים.
ברוך השם, כל עם ישראל תמים ומבין שהכותל הוא מקום קדוש. כל היהודים הפשוטים, כל היהודיות הפשוטות. כל החכמים וכל הרבנים, בין החרדיים בין הלאומיים. רק על העסקנים אי-אפשר לסמוך, כי לעיתים הם שבויים בצלצול הכסף ובריח הכוח.
הכותל הוא שלנו, ולא שלכם, הוא שלנו, אנחנו שהקמנו את מדינתנו, כאשר אתם דיברתם נגד ועמדתם מנגד.
הכותל הוא שלנו, אנחנו שהתפללנו בו כל הדורות, כאשר אתם התפללתם ועדיין מתפללים בטמפלים שלכם דמוי כנסיות נוצריות, ובכלל בקושי מתפללים.
הכותל הוא שלנו, אנחנו ששיחררנו אותו בדמנו במלחמת ששת הימים, כאשר אתם ישבתם ספונים בטרקליניכם העשירים בניו-יורק ובשיקגו.
הכותל הוא שלנו, שאפרנו נשרף במחנות השמדה, כאשר מנהיגכם באמריקה סטיבן וייז (Stephen Wise), הסתיר שאנחנו מושמדים שם, רק רצה לפעול בשקט כדי להשפיע על נשיא ארצות הברית להצלת יהודים. אולם כאשר הנשיא סירב, החליט וייז לקבל את הגזרה ונימק: "אנו אמריקנים, ראשית לכל, בסוף הכל, ובכל עת. שום דבר אחר, בין שזו אמונה ובין שזה גזע או גורל, אינו מסייג את האמריקניות שלנו" (ויקיפדיה). אז אם אתם עד כדי כך אמריקנים, אל תחדרו לקודש הפנימי שלנו באופן כה מפריע וכה מסריח.
הכותל הוא שלנו, כי אנחנו ציפינו לציון כל הדורות, לא כן אתם, וגם היום אינכם מצפים, ואתם פה בארצנו פחות מאחוז אחד.
הכותל הוא שלנו, בגלל שאנו יהודים תמימים, ולא שלכם, כי אינכם תמימים, ויתר על כן מחציתכם אינם יהודים.
תמימים אנו, אבל עקשנים אנחנו, חזק ואמץ.
