במשך 21 שנים התקיים מדי שנה פסטיבל ההישרדות של מחנה השמאל הכושל באצטלה של עצרת זיכרון לרבין. מהעצרת הראשונה, שמשה עצרת זו במה להסתה ולשטיפת מוח נגד הימין ולעשיית הון פוליטי וקריירה פוליטית (ראה
דליה איציק). אפילו אוניברסיטת בר-אילן שבה, במקרה, למד המתנקש, גונתה והואשמה באופן גורף. (שנים אחר כך עבדתי באוניברסיטה זו. מכר, קרבן לשטיפת המוח, הטיח בי ברחוב כי אני והאוניברסיטה רצחנו את רבין).
לא הוזכר אף פעם, ולו במלה אחת,
הסכם אוסלו - האסון הגדול שהביא הצמד רבין - פרס על עם ישראל ועל ארץ ישראל, השקר הגדול ושטיפת המוח של "השלום", "קורבנות השלום" אלפיים הישראלים ויותר שנרצחו ע"י ה"פרטנרים", הטרוריסטים הפלשתינים שייבא הצמד הנ"ל מתוניס וציידם בנשק כדי ש"יילחמו בטרור (כלומר נגד עצמם) "בלי בג"ץ ובלי בצלם". כל זה - אף מלה, הס מלהזכיר!.
זה היה פסטיבל שנתי של חסידים שוטים, שהונהגו ע"י נבלים, שבמסגרתו בוצעה שטיפת מוח גם לצעירי תנועות הנוער - צעירים, חסרי ניסיון חיים, נתונים לכל מיני השפעות, שהשקפת עולמם טרם גובשה והבשילה. (הגדרה יותר מדויקת ימצא הקורא במאמרו "פסטיבל שנתי של שנאה מזוקקת" של ישראל רוזנבלט מה-6.11.2016, בעיתון זה).
במשך השנים פחת העניין, ופחתו המשתתפים בפסטיבל הזה. והנה, השנה אף לא נמצא מימון לקיים את הפסטיבל. דיין טרם התאוששנו מפסטיבל השקרים הגדול שהוקדש לשימון פרס, מביא ויוזם האסון הגדול של אוסלו, המגלומן, בעל האגו המנופח, חולה שגעון הגדלות, רודף הכבוד הפתולוגי, נביא השקר של "השלום", שהתרוצץ בכל העולם ברדיפה אחרי כיבודים כ"מדינאי", ו"איש השלום". האיש שהיה מוכן להקריב חיי אזרחי ישראל למען האדרת שמו וקבלת פרס נובל לטרור יחד עם צלמו ודמותו ושותפו - ערפאת ארור זכרו. האם הביא שלום - טרור הביא!
חודש שלם הוקדש לפולחן אישיותו, בדרך השקר של ה"פוליטיקלי קוררקט" לפאר את "פועלו" "לביטחון ישראל", לרומם את "מורשתו" ו"תרומתו" למדינה, ואף מלה על אסון אוסלו וקרבנותיו. ערוצי הטלוויזיה הקרינו סרטים על פעולותיו בקריירה הארוכה שלו - סרטים, שלהבנתי, הוכנו מראש ע"י "מכון פרס לשלום" לייצר לאיש "מורשת" בדיוק כפי שהמציאו לרבין "מורשת" (כמובן ש"משיח השלום" פרס, מכון השקר הקרוי על שמו וגם ארגון המלשינים הקרוי "
שלום עכשיו", לא קדמו את השלום אפילו במ"מ אחד - גלי טרור ורצח בכל הווריאציות האפשריות הביאו גם הביאו!)
רק צדיק אחד בסדום - האלוף עמירם לוין - העז, יצא נגד הזרם, והגדיר הגדרה מדויקת בשתי מלים, את ה"אישיות" שימון פרס:
"נוכל ושקרן".
נציין עוד כי הצמד רבין-פרס, שניהם חתני פרס נובל (לשלום), הפרס העולמי העליון להישגי האדם - שהוא מקור של גאווה למקבליו ולמדינותיהם - אצלנו - הס מלהזכיר - כאן הוא אות חרפה וקלון למקבליו ולמדינתנו!. ואכן, עדיין לא התאוששנו מפסטיבל זה וכבר גם אין לנו כוח לעוד פסטיבל לשותפו (בכורח, ושונאו בנפש -רבין -"חתרן בלתי נלאה").
ואז מפלגת השקר האנטי-ציונית, ארגנה עצרת,
עצרת פוליטית (!), באצטלה של עצרת זיכרון לרבין, כביכול. עצרת גיבוש למה שנותר ממחנה השמאל הכושל, ובמה להמשך ההסתה המתמשכת נגד ראש הממשלה
בנימין נתניהו ומחנה הימין. מאז הפסדה בבחירות, של המפלגה האבודה, אובדת הדרך, ואובדת העצות, הבוז'י העלוב, היו"ר הפתטי שלה, הכושל והרופס, עוסק בהסתה זו עיסוק בלעדי יום-יומי והמשיך בדרך זאת גם בעצרת. "לזכר רבין". הסתה ושנאה זו ממלאה את כל עולמו ותוכן חייו. זאת פעילותו היחידה בכנסת, עבורה מקבל הוא את משכורתו - משכורת נאה ממשלם המיסים.
מחנה השמאל, עם ה"אליטות", ה"נאורים" ה"ליברלים" וה"אינטלקטואלים" שלו שופך דמעות תנין על "העם המשוסע והמפולג" כאשר הוא עצמו פועל במרץ ליצירת הפלגנות ויצירת אותו שסע וקרע בעם.
העצרת הזו מהווה בימה שנתית לכך. אני זוכר את קריאתו של הפרופ' שטרנהל לעלות עם טנקים על המתנחלים ושל הסופר
א.ב. יהושע לקחת רובה ולירות במתנחלים, בהשראת רבין שפקד לירות ולהרוג את אנשי האונייה אלטלנה גם כשכבר קפצו למים - (ה"קרב" היחידי שעליו פיקד - "התותח הקדוש" נגד יהודים. מהקרב היחיד נגד האויב האמיתי בשער הגיא ברח רבין והפקיר את חייליו - ראה
אורי מילשטיין: " דרך רבין ומורשתו") כל זאת לעומת
מנחם בגין שהבליג על הרצח הזה ואמר: "לא תהיה מלחמת אחים".
השמאל גם לא מזניח את החזית העולמית ובכל מקום שיש שנאת ישראל - נציגיו שם. אנשיו חוברים לאנטישמים ושונאי ישראל מכל הסוגים במסע השמצות ושקרים נגד ישראל ואחר כך מיתממים וקובלים: "בעולם ישראל היא מדינה מצורעת".
בזמנו, מפא"י (ומפלגות הפועלים האחרות - הייתי שייך למחנה זה בנעוריי) - למרות השחיתות, הפרוטקציוניזם, הנפוטיזם, הפנקס האדום - הייתה מפלגה ציונית שפועלה ודגליה היו: התיישבות, הגנה ועבודה, כחזון מנהיגה הדגול בן-גוריון. אז היה שמאל ציוני שחלם, חתר והקים את מדינת ישראל. כיום השמאל (והמפלגה יורשת מפא"י - מחליפת השמות כזיקית: המערך, העבודה, המחנה ה"ציוני") הוא אנטי-ציוני במובהק. השמאל נלחם בכל כוחו להקים מדינת טרור לאויב הפלשתיני. על חשבון ישראל ובלב ארץ ישראל ההיסטורית, ולאחר שכבר מסר חלקים ממנה לאויב. השמאל מטפח את האשליה, הפנטזיה, והשקר של "השלום". זה המולך שעל מזבחו מוכנים להקריב כקורבנות אדם את מיטב בנינו וחיילינו. את אבן היסוד והתשתית ל"מפעל" זה הניח הצמד רבין-פרס. זאת "מורשתם"!!.
