אולי זה נראה כמו חלום באספמיה, אבל זה בהחלט כבר הופך למציאות. בשקט בשקט, מאחורי הקלעים, נרקמים להם קשרים הדוקים בין ישראל למדינות ערביות שאינן מצויות בקשרים דיפלומטיים עימה. בה בעת מסתבר שיותר מדינות ערביות מתחילות להבין שישראל היא לא האויב שלהן.
מערכת-יחסים חשאית שכזו רוקמת מכבר ישראל עם סעודיה, קטר ודובאי. רקע שיתוף הפעולה ביניהן מוסבר באיום הטרור הרובץ לפתחן של מדינות אלה מצד ארגונים איסלמיסטיים קיצוניים כמו דאעש, אל-קאעידה והג'יהאד המוסלמי.
שיתוף הפעולה הזה אומנם אינו זוכה, עדיין, מטבע הדברים, לחשיפה ישראלית רשמית, אולם מקורות זרים יודעים לספר על קיומו. יחד עם זה מוכנים להודות בדרג הישראלי המדיני, אוף דה רקורד, על מציאות חדשה בהחלט הנרקמת אט-אט במזרח התיכון בכל הנוגע לייצוב מעמדה האסטרטגי של ישראל באיזור.
מסתבר כי המציאות החדשה הזו מסתמנת כעוגן-הצלה גם למדינות ערביות נוספות, המוכנות להסכין עם העובדה הברורה שישראל היא אכן מדינה אמינה מבחינה ביטחונית, שניתן עליה לסמוך בהחלט, ושעומדת מאחורי קווים אדומים שהציבה בשטח לצרכי הגנה..
מגעים הדדיים ראוי לציין כי במרוצת השנה האחרונה במיוחד התרבו הדיווחים על היערכות ישראלית-ערבית משותפת לסיכול תוכנית הגרעין של אירן, ויחד עם זה להדיפתו של גל הטרור, הפושה במזרח התיכון חדשים לבקרים..
אף שלאמירויות הערביות אין כל קשרים רשמיים עם ישראל - מתקיימים מגעים הדדיים, בעיקר בתחומים כלכליים, כשלפי פרסומים זרים, נרקמים בה בעת גם קשרים ביטחוניים מובהקים. ואומנם, נציגות ישראלית ראשונה נפתחה לא מכבר בעיר אבו דאבי.
כך או אחרת, עולה בבירור, כי המתיחות הגואה בין השיעים לסונים רק מסייעת ליחסי החוץ של ישראל עם מדינות ערב המתונות. מסתבר שהסכם הגרעין בין אירן למדינות, בראשות ארה"ב, דירבן את מדינות ערב הסוניות ומדינות המפרץ להתקרב לעמדת ירושלים, הניצבת כמובן בצד שלהן.
ברור למדי שחשיפה פומבית של היחסים ההדדיים תתאפשר רק כאשר ישראל והפלשתינים יגיעו להסכם, או לכל הפחות למשא-ומתן. היום הזה הוא עדיין רחוק, אך עם זאת, ראוי לציין שעל אף המצב הנוכחי, שבו תהליך השלום הוא מוקפא - מתרחשת למרות הכל התחממות ביחסים ההדדיים.
