משהו מאוד לא טוב עובר על העיתונות בישראל. תוצאה של פעולה ללא כל ביקורת חיצונית וללא ביקורת פנימית ראויה לאורך שנים רבות מידי.
יש גם סיבות אוביקטיביות: האינטרנט, ירידה בהכנסות פרסום, אך העיקר הוא קצב הנטישה ההמוני של המדיה הזו בשל העובדה שאיבדה את אמון הציבור, שכיסתה על יותר מידי דברים, שניפחה יותר מידי דברים, שלא היית מאוזנת, שכרתה את הענף עליו היא יושבת.
בואו נראה מהם תפקידיה של
מועצת העיתונות כפי שכתוב בתקנון העמותה:
"מועצת העיתונות בישראל מופקדת על שמירת ערכי עיתונות חופשית וטובה. ובכללם
חופש המידע,
חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל, ומייצגת את העיתונות ואת הציבור במאבק למען ערכים אלה. מועצת העיתונות בישראל תפעל להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית מצד כל העוסקים בעיתונות ותשקוד על קביעתן ואכיפתן של אמות מידה מקצועיות המושתתות על מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, להגנה על
כבוד האדם ויצירתו ולכיבוד צנעת הפרט".
77 שגיאות האם יש לנו עיתונות חופשית? כן. האם יש לנו עיתונות טובה? לא ולא. האם יש לנו חופש ביטוי? כן יש, וחופש ביטוי עיתונאי כולל לא רק את הזכות לומר אך גם את החובה לומר אמת וכל האמת וכאן אנחנו בציון בלתי מספי מינוס. האם המועצה מייצגת בציבור את הערכים של עיתונות טובה? לא ולא.
האם מועצת העיתונות פועלת להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה ושוקדת על אכיפתן? לא ולא. והרי עקרון בסיסי באתיקה הוא דיווח אמת, דיווח מלא ללא הסתרת הנושאים שאינם מתאימים לאג'נדה, ודיווח מאוזן ובכולם אנו נמצאים בתחתית המדרגה, כולם מחייבים טיפול מאוד עמוק.
האם העיתונות מחויבת לאמת? חלילה! האם היא מדויקת? מה פתאום, האם היא הוגנת? אללי!! והאם היא מקפידה על כבוד האדם וצנעת הפרט, לפעמים, כלומר יש חריגים, למשל אם לפיד יושב באולפן ומקים במקביל מפלגה על-מנת להפיל את נתניהו אז מותר לו לפרסם מבדקי התאמה סודיים של אדם הנחשב מועמד ראש הממשלה באותה עת לתפקיד מנכ"ל
רשות השידור, כלומר זו לא מצווה להפר את פרטיותם של אנשים אך אם זה עוזר לאג'נדה אז זה מבורך בייחוד לאור הקשר החם בין יו"ר המועצה לראש אח"ם שהוא כעת (הפלא ופלא) בכיר במפלגתו של לפיד.
ברור שמדובר בנוח ב-77 שגיאות, לא שבע, לא 37 אלא 77 שגיאות לא פחות ולא יותר, ובכל יום מתגלית שגיאה אחרת.
ומעניין מתי יתחילו העיתונאים לטפל בעצמם, האם לפני שיחסלו את העיתונות, או שמא אחרי שנעבור את נקודת האל חזור והחלופה היחידה שתישאר עבור העיתונות בישראל תהיה קדיש דרבנן.
האויב הגדול ביותר של העיתונות היא העיתונות, לא נתניהו, לא בנט, לא ליברמן אלא העיתונות עצמה, אם לא תיקח עצמה בידיים לא יוותר אפילו מישהו לדווח על תוצאות הפוסט מורטום שלה.
