בימים שארה"ב מעבירה את שרביט ההנהגה לבוטות השיח שמייצג טראמפ, מן הראוי שנציץ לעבר השיח ועולם ערכים שונה, שביקש להנחיל איש מדע ואיש רוח בהיסטוריה של ארה"ב, פרופ' אלברט איינשטיין.
בימים שסגנון וולגארי רווי שנאה השתלט על מערכת הבחירות האחרונות, סגנון ריק מליבון תכנים חברתיים, מן הראוי שנציץ לעולם הערכים החברתיים של אחד מענקי המדע של המאה ה-20, פרופ' אלברט איינשטיין, שייחל למימושו.
בכתב העט Monthly Review מס' 1, שיצא לאור במאי 1949 בניו-יורק, פרסם פרופ' אלברט איינשטיין מאמר, בו קבע את עמדתו הנחרצת נגד הקפיטליזם, וראיית החברה הסוציאליסטית כאלטרנטיבה יחידה למשטר, המבוסס על אדני ההון שמונחים על גבו של ההון האנושי.
אל התרגום לעברית של המאמר נחשפתי פעם ראשונה לפני כמעט 60 שנה לציון עשר שנים להופעתו. מאחר שמדובר באדם שתרם לאנושות כמה "דברים פעוטים" במישור המדעי, אני מוצא לנכון לשתף את הקוראים בבדל מובאות ממאמרו בנושאי חברה וכלכלה, שהם רלוונטיים גם היום לנוכח ההתרחשויות שפוקדות אותנו.
לשאלה, אם אנו רוצים לשאול עצמנו כיצד לשנות את מבנה החברה "כדי להפוך את הקיום האנושי מעניין יותר" - משיב אלברט איינשטיין - "עלינו להיות ערים לכך שישנם מרכיבים שאיננו יכולים לשנות". לעומת זאת מייחס המדען חשיבות רבה להכרח, שאנחנו כבני אדם איננו נידונים בגלל המנגנון הביולוגי שלנו "להיות נתונים לחסדי גורל אכזר ולא לשנות מה שניתן לשינוי".
העמקת השנאה בתביעה לא להיות נתונים לחסדי גורל הוא מצביע על חולי בכלכלה הקפיטליסטית, המחייבת אותנו לפעול כדי לשנות את השיטה מן המסד ועד הטפחות. לדעתו, "חשוב להבין שאפילו בתיאוריה התשלום לפועל אינו נקבע על-פי הערך הריאלי של המוצרים שהוא מייצר. ההון הפרטי נוטה להתרכז במספר מצומצם של בעלויות, המעודדות יצירת יחידות ייצור גדולות על חשבון הקטנות".
"התוצאה היא אוליגרכיה של הון פרטי, שאת כוחה לא יכולים להגביל אפילו המוסדות הדמוקרטיים של החברה הדמוקראטית" (סיפור מוכר לציבור בישראל ).
לעברה של אותה כתובת של שררת ההון מפנה פרופ' אלברט איינשטיין עוד כתב אשמה חמור - "הם שולטים גם במקורות המידע ההמוניים: עיתונות, טלוויזיה, רדיו, חינוך, לכן קשה מאוד לאזרח לגבש דעה עצמית ולעשות שימוש נכון בזכויותיו הפוליטיות ". מוכרת לנו היטב הדוגמה כיצד תקשורת מתגייסת לשרת את השררה של השלטון להעמקת שנאה לאחר, במקרה שלנו כלפי המיעוט הערבי "הנוהר בהמוניו לקלפיות".
במאמר מונה אלברט איינשטיין עוד שורה ארוכה של כשלים בקפיטליזם, לכן הוא מצביע על דרך אלטרנטיבית אחת ויחידה, למה שהוא מכנה חטאי החברה הקפיטליסטית, דרך לה הקדיש פרק מיוחד במאמר תחת הכותרת - "הסוציאליזם הוא הדרך היחידה ליציאה מן המשבר".
"אני משוכנע, כי יש רק דרך אחת לחיסול חטא זה, וזאת באמצעות בנייתה של כלכלה סוציאליסטית" באלו המלים פותח פרופ' איינשטיין את הפרק המסכם במאמר. הסוציאליזם, לדעתו, חייב להיות "מלווה במערכת חינוך, אשר תהיה בעלת מגמה חברתית. בכלכלה כזו, אמצעי הייצור יהיו בבעלות חברתית וינוצלו כמתוכנן. תהיה כלכלה מתוכננת המתאימה את הייצור לצרכי הקהילה. כלכלה חפה מאינטרסים צרים של רווח לבעל הון כזה או אחר. זו חייבת להיות כלכלה, אשר תחלק את העבודה בין אלו המסוגלים לעבוד, ותבטיח פרנסה מכובדת לכולם".
תשומת לב מילות הסיכום של אלברט איינשטיין הנחו אותי גם בעבודתי החינוכית בהוראה במשך עשרות שנים - "חינוכו של הפרט בנוסף לפיתוח כישרונותיו הטבעיים, יכוּון לפתח בו חוש אחריות וסולידאריות חברתית במקום האדרה של כוחניות והצלחה אגואיסטית המתקיימת בחברה שלנו".
בימים אלו, שהגה השלטון נמסר בהכרעת הבוחר האמריקני למנהיג, שרואה בהון כערך עליון ואת ההון האנושי כערך הכפוף לו, ראוי להקשיב לקול החברתי שהשמיע פרופ' אלברט איינשטיין.
כחברה אנחנו חבים חוב גדול למדען אלברט איינשטין מן הראוי שנחזיר לסדר היום הציבורי את התייחסותו, איך חייבת להיות מושתתת כלכלה של חברה.
למרבה הצער, גם סדר היום של החברה הישראלית שנים רבות דחק אותם הערכים לפינה, ולא הפנה להם את תשומת הלב הראויה. כל חברה תוכל רק להתברך מהמפגש עם אמירה, שנכתבה על-ידי גדול המדענים של המאה העשרים בשנת 1949 ולא נס ליחה עד היום.
מן הראוי, שנאזין לקולו של פרופ' אלברט איינשטיין בימים, שבארצות הברית חוגגים את ניצחון עולם הערכים שמייצג הנשיא הנבחר.
