מה יפיל את נתניהו

עברו מספר ימים, היה תחקיר "עובדה" וחלף וגם תחקיר המקור עבר. כנראה איש לא מתרגש ממעללי הזוג נתניהו אבל חייבים לציין שאת אולמרט רדפו גם בטרם התבררו העובדות, על הרבה פחות. אם אכן ההחלטה לרכוש שלוש צוללות נוספות מגרמניה בסכום עתק היא בניגוד לדעת מערכת הביטחון ובסיוע פרקליטו של נתניהו המייצג גורמים מעוניינים בעסקה, הדבר מחייב חקירה פלילית ממוקדת. מה שיפיל בסופו של יום את נתניהו לא יהיה תחקיר זה או אחר, אלא שינוי במערך הכוחות הפוליטי. יש הסבורים ששינוי כזה אינו אפשרי. הם צודקים במובן זה שאין לצפות שתקום ממשלת שמאל או אפילו ממשלת שמאל-מרכז, אבל לדעתי יש סיכוי להקמת ממשלת ימין-מרכז ללא הליכוד. מהסקר האחרון שפרסם מעריב עולה כי הליכוד חזר להיות המפלגה המובילה בישראל. למיטב הכרתי את התמונה הפוליטית המקומית, בתמונה השבטית בישראל יש תנודות מעטות ועיקרן תנודות בתוך הגושים. כשקראתי את ממצאי הסקר עניין אותי לדעת דבר אחד והוא האם ניתן להקים במערך המפלגתי הקיים ממשלת ימין-מרכז ללא הליכוד והחרדים? מדוע ממשלת ימין מרכז? מצבו של גוש השמאל הוא כזה שאין לו סיכוי להרכיב ממשלה, גם לא בצירוף כל מפלגות המרכז. קשה לקרוא ל"כולנו" מפלגת מרכז ובעצם גם לא ל"יש עתיד" כי שתי המפלגות נוטות לימין, אבל נניח לצורך הדיון שהן מפלגות מרכז. בבחירות האחרונות גוש השמאל-מרכז מנה 50 מנדטים. הסקר האחרון של מעריב העמיד את הגוש על 47 מנדטים כולל "כולנו". כלומר ממשלת שמאל. מרכז אינה בכלל אופציה גם על-פי הסקרים האחרונים.

זהות הקואליציה

שמאל על-פי הגדרתי היא "מרצ". גם "המחנה הציוני" היא מפלגת מרכז לכל עניין ולא בכדי נתניהו העדיף אותה כשותפה לקואליציה. חזקה על נתניהו שלא היה שואף לצרף מפלגת שמאל לממשלתו שהרי שמאל היא מילה כל כך גסה. מהי האופציה לשינוי בשלטון? האופציה הראשונה הנראית היום לשינוי היא הקמת ממשלת ימין - מרכז ללא הליכוד ובשלב ראשון גם ללא החרדים. בבחירות הקודמות הצירוף של "המחנה הציוני", "יש עתיד", "כולנו", "ישראל ביתנו" ו"הבית היהודי" הניב 59 מנדטים כך שלא הייתה אפשרות להרכיב ממשלה ללא הליכוד. הסקר הנוכחי מעניק לגוש זה 61 מנדטים וקואליציה כזו נראית אפשרית על הנייר. גורם המסכל הקמת קואליציית ימין מרכז ללא הליכוד היא הברית של המפלגות החרדיות עם נתניהו והתחייבותן שלא להצטרף לקואליציה עם יאיר לפיד. מאידך לו הייתה קמה קואליציה כזו ללא החרדים ניתן להעריך שלפחות מפלגה חרדית אחת הייתה מצטרפת, מאחר שבמקרה כזה לא אותה מפלגה הכתיבה את זהות הקואליציה. מה שצפוי לסכל אפשרות הקמת קואליציה כזו היא מפלגת הבית היהודי. הקמת קואליציית ימין מרכז אינה מנוגדת לעקרונות של ה"בית היהודי" וניתן לומר שיש למפלגה זו טיעון מנצח. נתניהו מעולם לא הסתיר את רצונו להעיף מפלגה זו מהקואליציה ולהביא במקומה כשותפה בכירה את "המחנה הציוני". מדוע ימנע מבנט, שנוא נפשו של נתניהו מה שמותר לאחרון?

מפלגה חיונית

ואולם מה שימנע קרוב לודאי מבנט לשתף פעולה עם מהלך כזה היא האופוזיציה בתוך מפלגתו. קיים בה אגף לאומני יותר ולעומתי [תקומה] וגם בתוך מחנה בנט יש שומרי סף שהוא מחויב להוכיח להם טוהר אידיאולוגי ללא רבב. יתר על כן מאגר הבוחרים הפוטנציאלי מצוי באנשי הציונות הדתית התומכים בליכוד. זו הסיבה שבנט מאגף את נתניהו מימין בפרשת עמונה למרות שהוא מבין שחוק ההסדרה הוא טמטום גמור. כאשר עמדת המוצא היא ש"הבית היהודי" נמצא מימין לליכוד בנט לא יוכל להסביר מדוע יאפשר הקמת ממשלת מרכז-ימין כאשר קיימת אפשרות להקים ממשלת ימין. ההסבר כי האלטרנטיבה היא ממשלת מרכז - ימין עם הבית היהודי, או ממשלה כזו בלעדיו, ספק אם ישכנע. בנט אולי יטיב לעשות מבחינה פוליטית אם יחזיר למפלגתו את מרחב התמרון הפוליטי שאבד לה במהפך 1977 ושאבדנו גרם כמעט להיעלמות המפלגה. עצם העובדה שאין לו אופציות פוליטיות חלופיות היא הגורם לכך ש"הבית היהודי" אינה נתפסת כמפלגה חיונית. דתיים לאומיים יש בליכוד והרבה ומה מותר הבית היהודי על הליכוד? האם בכך שהיא מפלגה אשכנזית אליטיסטית ומתנשאת? עם הסחורה הזו קשה להגיע רחוק. השר בנט נתפס כאיש חביב ופה ושם קצת מעצבן [במיוחד את נתניהו] אבל לא כמנהיג פוליטי רציני באמת. איני סבור שאי פעם "הבית היהודי" יחרוג מהגבולות של המפד"ל ההיסטורית ולא מהחשיבות שהייתה למפלגה זו.

צרות צרורות

אפשרות הנראית לי מעשית יותר היא פיצול בתוך הליכוד עצמו. רשימה של פליטי נתניהו שתכלול למשל את השרים לשעבר משה יעלון, גדעון סער ואולי גם את כחלון וישראל כ"ץ ועוד יכולה לקושש די מנדטים על-מנת להוות לשון מאזניים ובכך להחליש את הליכוד. כאשר מהלך כזה יתרחש ניתן אכן לדבר על ממשלת ימין- מרכז ללא הליכוד או עם הליכוד, אך ללא נתניהו. גם מבקריו החריפים של נתניהו [ואני איני נמנה על חסידיו ואוהדיו] יודעים שמדובר בפוליטיקאי מעולה ואין לי ספק שהסיכון עומד לנגד עיניו. זו וזו הסיבה שהעדפתו הבסיסית הייתה לממשלה עם המחנה הציוני. ממשלה כזו הייתה מסכלת הקמת גוש אלטרנטיבי לליכוד במחנה הימין. הצירוף ליכוד מחנה ציוני וחרדים היה יוצר ממשלה של 67 חברי כנסת כולל החרדים ומותיר את כל המפלגות המתחרות על בוחרי הליכוד בחוץ, להתייבש באופוזיציה. הטהרנים במפלגתו של נתניהו שפעלו להעיף את יעלון ולהעדיף את ליברמן כשר ביטחון והכשילו הקמת ממשלה עם "המחנה הציוני" לא עשו להערכתי עם נתניהו חסד פוליטי לטווח הארוך. הם יצרו את ההזדמנות לפצל את הליכוד על-ידי הקמת מפלגה נוספת -"ליכוד ב". אותם טהרנים חיזקו גם את מעמד ראשי המפלגות המתחרות על קולות בוחרי הליכוד מאחר שכל אחד מהם, בנט, ליברמן וכחלון מסוגל לגרום לצרות צרורות. העדפת קואליציה עם ליברמן על קואליציה עם הרצוג תתגלה להערכתי כשגיאה פוליטית ממדרגה ראשונה. הליכוד איבד את השלטון כאשר קמה קדימה שהייתה מורכבת בעקרה המכריע מיוצאי הליכוד. הוא עלול לאבד שוב את המושכות בתהליך דומה מאחר שנתניהו מסוכסך עם רבים מדי ויצר קואליציית אישים חזקה שתפעל נגדו ומשום שבבחירות הבאות צפויות להתחרות שלוש מפלגות לפחות שצברו עצמה והכרה ויש בכוחן לנגוס מציבור הבוחרים של הליכוד. בפוליטיקה היריב האמתי הוא מי שמתחרה אתך על אותם קולות. מתן מתנות ליריב האמתי זו תמיד שגיאה פוליטית ונתניהו יודע זאת.