כנס ותערוכת Smart City, שננעלו בסוף השבוע, יהוו ציון דרך חשוב מאוד בתולדות העיר החכמה. ברמה הגלובלית, אלה היו הכנס והתערוכה הגדולים ביותר בכל שש השנים שבהן האירוע מתקיים. היו בהם יותר מ-16 אלף משתתפים, נציגים של 600 ערים מחמש יבשות בעולם. 50 ערים מתוך ה-600 הציגו בביתנים משלהן, ביניהן ניו-יורק, ברלין, לונדון, קזבלנקה, סיאול ושתי ערים מישראל - תל אביב ורמת גן. מארגני הכנס לא הסתירו את שביעות רצונם מהשתתפותם הבולטת של נציגים מאסיה, ביניהם של נציגי ענקיות סיניות כמו
וואווי (Huwaei) ו-
ZTE. סיור בשטחי מרכז הירידים הגדול Fira Barcelona, שאכלס 591 מציגים, המחיש את הרבגוניות של משמעות המושג עיר חכמה. לצד אפליקציות ומערכות ייעודיות, שנועדו להנגיש את המידע לתושב, אפשר היה למצוא פתרונות כמעט לכל תחום מתחומי החיים שרשות מקומית אחראית עליהם, כאשר הקו המקשר ביניהם הוא הפלטפורמה הטכנולוגית.
כך, למשל, אפשר היה לראות פתרונות חכמים לניהול מערך פינוי האשפה העירוני - עקב אכילס כמעט בכל עיר בעולם. מדובר בתהליך מבוזר, שכולל את הקבלנים, מפני האשפה, פחי האשפה, אופן הפינוי ועוד. מערכת התגמולים בין הרשות למפנים סובלת במקומות רבים בעולם מהעדר שקיפות - עובדה שגורמת להרבה מאוד כסף לרדת לטמיון. מערכות בקרה חכמות, שיודעות למחשב את כל התהליך ומצמידות רכיב אינטרנט של הדברים לכל פח, הופכות את הנושא למבוקר, ממוחשב ויעיל יותר.
קחו למשל את נושא התאורה. במרבית הערים בעולם, עמודי התאורה מופעלים בשעה מסוימת וכבים בשעה קבועה. הצמדת חיישנים ופיתוח קופסאות שכוללות תאורת LED ליד מערכת IP חכמה מאפשרים לנהל את התאורה טוב יותר, לחסוך בעלויות ולשפר את השירות. ישראל נחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום זה, עם פיתוח מקורי של חברת-בת של קיבוץ געש, שהוכרז בתערוכה.
המחשוב מאפשר לנהל טוב יותר גם את מערך התחבורה העירוני. בתערוכה אפשר היה למצוא שלל פתרונות אפליקטיביים, הכוללים קופסה חכמה, שיושבת בתוך החניונים ומאפשרת לעדכן נהגים בזמן אמת היכן יש חנייה פנויה. פתרונות חכמים נוספים מקשרים בין בעלי חניות פרטיות בבתים שמחפשים להשכיר אותן לנהגים שמחפשים חניה, כולל הסדרת התשלומים. בביתן של אחת החברות הסיניות נמצא כבר פתרון הרבה יותר מתוחכם: אם יש לך רכב ואתה במקרה משאיר אותו בבית באותו יום, האפליקציה יודעת לחבר אותו עם שכן או חבר בקהילה שלך, כדי שתוכל להשכיר לו את הרכב לפרק זמן מוגבל. ואלה רק דוגמאות.
המסקנה הכוללת היא שעיר חכמה היא הפלטפורמה שבאמצעותה ראשי ישובים יכולים לשפר את השירות לתושביהם ולתת להם מענה לצרכים כלכליים וחברתיים, שלא לדבר על שירותי בריאות, ועוד. ברוב המדינות השירותים האלה הם באחריות הממשלה, שרואה ברשויות המקומיות כסוכן משנה, שמבצע את כל השירותים ונהנה מעצמאות, אם כי מוגבלת. הטכנולוגיה, הכלים ועידן המובייל הסירו את הגבולות בין הממשל המרכזי לשלטון המקומי. זו התחלה של מהפכה שעל השלכותיה עוד נשמע רבות.
בין תל אביב לפריפריה הכנס והתערוכה בברצלונה מסמלים גם את תחילתו של עידן חדש בישראל. הנוכחות הישראלית המרשימה, שמשכה תשומת לב רבה, הביאה כמה מבקרים לשאול ברצינות האם הם נקלעו לתערוכה ישראלית. מי שאחראים לכך הם 202 מבקרים מישראל, ביניהם 26 ראשי ערים וסגניהם, 11 מנכ"לי ערים, ארבעה סמנכ"לים, שבעה מנמ"רים, 11 גזברי עיריות ושישה מהנדסי עיריות. כן נטלה חלק באירוע משלחת מכובדת של מרכז השלטון המקומי, בראשות היו"ר,
חיים ביבס, ומנהלת קשרי החוץ,
וסרמן לנדה. משלחת זו כללה גם נציגים מהחברה למשק ולכלכלה של השלטון המקומי בראשות המנכ"ל,
אביקם מלר. עוד נכחו באירוע 28 מנכ"לים של תאגידים עירוניים ומנהלים בכירים מ-36 חברות פרטיות.
עיריות תל אביב-יפו ורמת גן הציגו בברצלונה בצורה בולטת את התפיסה שלהן לגבי עיר חכמה. הדוכן של עיריית תל אביב-יפו התפרש על פני 105 מ"ר וכלל גם שמונה חברות ספקיות שנותנות לה שירותים בתחום. עיריית רמת גן הציבה דוכן בשטח של 60 מ"ר, עם חמש חברות ספקיות. תל אביב הצליחה למתג את עצמה בתערוכה כמודל לחיקוי. ליאורה שכטר, ערן אברהמי ושאר חברי הצוות של העירייה לא הפסיקו לרגע לקבל את פניהם של מתעניינים מחו"ל שבאו
לראות ולשמוע את הפלא ששמו דיגיתל.
22 חברות, חלקן סטארט-אפים, התארחו בביתן של
מכון הייצוא, שנפרש על פני שטח של 210 מ"ר. החברות האלה מסמלות את הצד השני של המשוואה ששמה עיר חכמה: הן אלה שמפתחות את השירותים. בשלב זה הן עושות זאת לרשויות בישראל, אבל הפנים שלהן החוצה, לעולם הרחב. לשם כך הגיעו נציגיהן לברצלונה. חלק מהם סיכמו בשביעות רצון גלויה את ההשתתפות והציגו שלל כרטיסי ביקור של מתעניינים מכל העולם. אחד המשתתפים סיפר לי שהוא עומד לשכור עובד נוסף כדי שיטפל בלידים שנאספו.
בכנס בלט גם הצד החברתי-כלכלי: עיון ברשימת היישובים שראשיהם הגיעו לברצלונה מעלה רשויות מקומיות מכל הארץ, גדולות כקטנות - ג'סר א-זרקא, כפר יאסיף, טורעאן, ירוחם, דימונה, המועצה האזורית מטה יהודה, אשקלון, אשדוד, בת ים ועוד. רמת המחשוב והטכנולוגיה בחלק מהישובים האלה נמוכה. ההשתתפות של הפרנסים שלהם בכנס ובתערוכה הוכיחה שהם מבינים שתם עידן ומתחיל עידן חדש. הם הפנימו שבעוד כשנתיים, כשייערכו הבחירות לרשויות המקומיות, ראש עיר או מועצה שלא יראה קבלות בתחום העיר החכמה - כנראה שלא ייבחר.
לסיום, בלטה באירוע השרה לשוויון חברתי,
גילה גמליאל, שביקרה בתערוכה
ופתחה את המליאה המרכזית בכנס. מבחינתה, זו התחלתה של מהפיכה חברתית. היא יודעת היטב את המגבלות שמנעו עד כה מאותם ישובים להיכנס לעיר החכמה ובכוונתה לתת להם סיוע, כספי וגם מקצועי, כדי להצעיד אותם קדימה. הטכנולוגיה, האינטרנט והדיגיטל עשו ועושים דברים נפלאים לעולם, יש להם פוטנציאל לצמצום פערים, אבל אם לא מטפלים בהם כמו שצריך, הם עלולים להנציח פערים, לקפח ילדים ולגרום לבעיות איומות. ואת זה השרה גמליאל מבקשת למנוע.
הצד החברתי של עיר חכמה, אם כן, יהיה נושא מרכזי בתקופה הקרובה. דבריה של השרה בקבלת פנים שערך מכון הייצוא למשלחת הישראלית, שהיא מצפה שבשנה הבאה התערוכה תהיה מלאה בביתנים ישראלים, אינם רק ברמת ההצהרה. יש סיכוי שהם יתממשו במלואם.
