המהפך הפוליטי בארה"ב, על-רקע בחירתו של טראמפ לנשיא, יוביל לתהליכים רבי חשיבות בהתנהלות הפוליטית, החברתית, התקשורתית והכלכלית בארה"ב ובעולם.
"התקינות הפוליטית" שהובילו האליטות באקדמיה, בתקשורת ובפוליטיקה כשלו והגיעו לקיצן. האליטות שהובילו לגלובליזציה, לרב תרבותיות ולחברה פתוחה, גרמו למשבר פנימי עמוק שיחייב שינוי.
בוויכוח בין הליברלים הקוסמופוליטיים, שרוצים לתקן את העולם, לבין הפטריוטים הלאומיים המקומיים, שרוצים קודם כל לתקן לעצמם את עולמם, ניצחו כבר האחרונים. בכל המערכות השלטוניות והחברתיות, יתעצם בקרוב תהליך חברתי ופסיכולוגי של חזרה לפטריוטיזם לאומי, על חשבון הליברליזם הקוסמופוליטי.
"התקינות הפוליטית", אותה הוביל הנשיא הפורש אובמה, בשיח הציבורי, התקשורתי והדיפלומטי בעולם, במהלך שמונה שנות כהונתו, התנפצה סופית על-רקע ניצחונו של טראמפ וכישלונה של קלינטון. הכישלון הגדול ביותר של אובמה ושל "התקינות הפוליטית" היה סירובו להגדיר ולקרוא לטרור של האיסלאם המשתולל - "טרור אסלמי". הוא נכשל בכך שנימנע לקרוא לתופעה הבלתי נסבלת הזו, שקורבנותיה היו מדינות בכל העולם, בשם "התקינות הפוליטית" המנותקת מהמציאות.
תהליכים אלה של חזרת הלאומיות הפטריוטית למרכז הבמה במקום "התקינות הפוליטית" היורדת בארה"ב, בעקבות ניצחונו של טראמפ, תשפיע בוודאות על מהלכים דומים גם במדינות אירופה. סימנים ברורים להשפעה זו קיימים כבר בחלק ממדינות אירופה שבשנה הקרובה יערכו בהן בחירות.
מדוע הרגשת הלאומיות חוזרת? כפי שהדברים נראים כיום, בארה"ב וגם באירופה, הרגשת הלאומיות חוזרת בגדול למרכז הבמה, במקום הפלורליזם, הרב תרבותיות, הליברליות ו"התקינות הפוליטית". הצורך האנושי הבסיסי של השתייכות לזהות אתנית, תרבותית והיסטורית הוא המנוע של חזרה ללאומיות הפטריוטית.
תחושת אובדן הזהות וניתוק מערכים לאומיים מול העולם הפלורליסטי על-פי המודל של אובמה, גרמו להתפרצות של זרמי העומק ששטפו את ארה"ב לטובת חזרה ללאומיות. שמונה שנות ממשלו של אובמה, שבהן שלטה הרוח הליברלית של "תקינות פוליטית" שקודמה על ידו באופן אגרסיבי בתקשורת ובאקדמיה, לטובת זהות גלובלית, גרמו למהפך חברתי ופוליטי באמצעות בחירתו של טראמפ.
הגל ההיסטורי העובר על החברה האמריקנית, שכולל משברים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, שנובעים גם מדעיכתה של ההגמוניה העולמית האמריקנית, כולל שרשרת כישלונות צבאיים ומדיניים של ארה"ב בשנות כהונתו של אובמה.
אובמה היה אדריכל הכניעה של העולם החופשי והתרבותי בפני האיסלאם הקיצוני. אובמה הנהיג מושג פוליטי חדש "הנהגה מאחור". הוא הפגין עייפות מתפקידו כמנהיג העולם החופשי ובכך סלל את הדרך להצלחת המעורבות התוקפנית של רוסיה באוקראינה ובסוריה.
הלאומיות חוזרת למרכז הבמה גם במדינות אירופה תהליכים דומים לאלה שהתחוללו לאחרונה, במערכת הבחירות בארה"ב ובחירתו של טראמפ, מתעצמים וגוברים בבריטניה, בצרפת, בגרמניה ובמדינות מזרח אירופה. תהליכים של חזרה לפטריוטיזם לאומי והינתקות מה"תקינות הפוליטית" הקוסמופוליטית.
בבריטניה משאל העם שבו ניצחו התומכים בהיפרדות מ
האיחוד האירופי היה ביטוי לרצונם של הבריטים לחזור לסיסמה ולשאיפה הלאומית "בריטניה קודם" והינתקות מה"פוליטיקל קורקט".
בצרפת ניצחונו של פרנסואה פיון בבחירות המקדימות במפלגת המרכז ימין וכשלונו של סרקוזי נבעו מהעובדות הבאות: פיון לא היסס להאשים את המוסלמים בטוטליטריזם אסלמי, שמנוגד לעקרונות הרפובליקה. הוא קרא להטיל "פיקוח אדמיניסטרטיבי" על האחים המוסלמים. תמך בהטלת איסור מוחלט של פעילות פוליטית במימון מדינות זרות שנקב בשמן סעודיה וקטר. פיון יתמודד מול מרי לה פאן על נשיאות "צרפת החדשה".
גם בגרמניה, בהונגריה, ביוון, בפולניה ובספרד, גוברים הקולות של הרצון להחזיר את הלאומיות למרכז השיח הציבורי.
קולות אלה מגבירים את המשבר באיחוד האירופי.
בכל המערכות השלטוניות והחברתיות במדינות אירופה, הולך ומתעצם תהליך חברתי ופסיכולוגי של חזרה לפטריוטיזם לאומי על חשבון הליברליזם הקוסמופוליטי של "התקינות הפוליטית".
