כרם נבות וגנביו כנסת ישראל עומדת להצביע מחר. וזה החוק: בכל מקרה בו יהודי בנה לו בית, או הניח קרוואן, או נטע כרם או חפר בריכה על מגרש ואדמה פרטית של ערבי פלשתיני, היהודי יקבל עכשיו אל בעלותו גם את הקרקע שהשתלט עליה, ואילו הערבי יכול לבקש פיצויים ממדינת ישראל (שישולמו לפי ערך אדמת טרשים בשטחים לפי טבלאות השמאי הממשלתי של המימשל הצבאי, משהו כמו 5,000 שקל לדונם).
מעצם טבעו כל אדם יודע מה הגון ומה לא, מה ישר ומה לא. לכן לא צריך כאן יועץ משפטי, גם לא חוק בינלאומי או חוות דעת מלומדות, כדי להבין שמדובר על חוק של שוד גזל וגניבה. והעובדה שמי שעומדים ביסוד היוזמה הזו, ומי שמובילים אותה ויביאו להעברתה בכנסת, הם חובשי כיפות ולומדי גמרא ומניחי תפילין, ואנו לא שמענו איש או אישה, מכל המחנה הגדול הזה שלהם, הקורא עד כאן. עיצרו בכם. הסירו ידכם מן הגניבה.
וכל המסקנות הנוכחיות והעתידיות על הציבור הזה, כולל כל אחד מאנשיו ששתק שעה שהמעשה הזה נעשה בראש חוצות ולמול עיניו, לגיטימיות.
לחישת ההמון יש קו המחבר בין העסקת חשמלאי מכספי המדינה והסוואת העסקתו ברישומים כוזבים, לבין גזל אדמות פרטיות באמצעות חוק, לבין רכישת צוללות וספינות קרב ללא מכרז ובסכומי עתק כשקרוב משפחתך והעו"ד הפרטי שלך קשור לעניין. נקיון כפים ויושר המכהנים במגזר השלטוני והציבורי אינם יכולים להיות אחרת בחדר א ואחרת בחדר ב'. מי שמרמה בחדר הראשון מרמה גם בשני, ומי שמוכן לגזול אפילו בגלוי קרקע ומגרשים, מדוע שבסתר לא יקח גם שלמונים?
אל נשלה את עצמנו. הנורמות של חיי מדינה וציבור לא יכולות להקבע רק בבתי המשפט. הן חייבות להשמע גם בשווקים וברחובות, ושם כבר עוברת הלחישה כי הצמרת הנוכחית שלנו מורכבת כולה מגנבים של ממש, והלחישה הזו כבר רועמת. לא בדיוק בקיאים שם בעובדות, לא יודעים לבטא את שם המספנה, אבל הבטן אומרת להם שזה נכון, שזה קורה, שזה מה שמנהל את המדינה וזה מה שמוביל את צעדיה. תזכרו זאת, לקראת היום בו באחת הלוויות של נער שנפל על מדיניות הממשלה, ההמון הזה יקרא לכם בקול את מה שהוא כבר אומר עליכם היום בדוכני השוק.
