שפת היידיש, שכביכול הולכת ונעלמת מן העולם, עדיין לא אמרה את מילתה האחרונה. היא בהחלט ממשיכה לחיות ולבעוט וטמונים בה אוצרות שטרם התגלו עד עתה. במשך שנים היא שימשה כשפתם של מתים על קידוש השם, של חולמים ומקובלים, וניחנה בעושר רב של הומור ובזיכרונות, שהמין האנושי לעולם לא יוכל אי-פעם לשכוח. בתוך כך יש להזכיר שעבור שוחרי השירה בארץ, נותרה עדיין שירת היידיש כשהיא בלתי-נגישה ברובה, וחבל. שהרי שירה זו היא, למעשה, מבשרתה הגדולה של השירה העברית החדשה.
ניסיון ראשוני להנגיש 100 שנות שירה יידישאית לציבור הישראלי, הבלתי-מודע לה, נעשה בימים אלה על-ידי הוצאתה לאור של אנתולוגיה דו-לשונית של שירי "מאמא-לושן", כשהם מתורגמים לעברית, וכשאת המטלה הזו להוצאת האסופה נטל על עצמו כתב העת לשירה יהודית-ישראלית, "משיב הרוח". יש בכך כדי לפרוע מעין חוב ישן, כמעשה של חסד - בבחינת מצווה שצריך היה לעשותה עוד לפני שנים.
אחרי ככלות הכל מהווה היידיש - שפת היהודים בארצות-אשכנז לאורך מאות בשנים - מעין תזכורת וסמל לתרבות יהודית עשירה וססגונית. ייחודה הוא בהיותה שפה בלא ארץ ובלא גבולות, ובתור שכזו היא הלכה וגוועה אחרי השואה, ונותרה שגורה בפיהם של מתי-מעט, יחסית לתפוצתה קודם לכן.
מיטב השירה האנתולוגיה עצמה כוללת מבוא לשירת היידיש במאה השנים האחרונות, ויש בה גם מידע על אודות חייהם וזהותם של המשוררים השונים, כשאת השירים מלוות יצירות של הצייר שמואל בק, יליד וילנה של שנת 1933. לעבודת העריכה התכנסו המשורר והפרופסור לספרות-יידיש, וועלוול טשרנין, החוקרת והמשוררת יעל לוי, והמשורר יורם ניסינוביץ. יחדיו הם עמלו בין ספרים וספריות, אספו ושיחזרו את המיטב שבשירת היידיש, כדי להביאה לדפוס עבור הקהל שוחר השירה.
מבחר השירים שבאנתולוגיה כולל, בין היתר, שירים כואבים, מתריסים ואמיצים. שהרי משוררי היידיש חיו ופעלו במאה שהייתה רווייה כולה בשינויים משמעותיים - של מהפכות, מלחמות, הגירה והשמדה, וכל אלה נשמעו בשיריהם, כשהם מועצמים בידיהם.
רשימת המשוררים המופיעים בספר כוללת, בין היתר, את חיים נחמן ביאליק, שמואל הלקין, אברהם יהושע השל, ה.לייויק, איציק מאנגר, פרץ מרקיש, אברהם סוצקובר, איציק פפר,יצחק לייבוש פרץ, מלך ראוויטש ויוסף רולניק.
