כך אומר כבוד
מבקר המדינה בכנס לאוטמן למדיניות החינוך: "אגב, המכנה המשותף לנשיא המדינה, לשלוש הרשויות השלטוניות ולמוסד מבקר המדינה, הינו שגורמים שלטוניים אלה הוכרו כבעלי מעמד חוקתי במארג השלטוני הישראלי: נשיא המדינה, בחוק יסוד: נשיא המדינה; הממשלה, בחוק יסוד: הממשלה; הכנסת, בחוק יסוד: הכנסת; הרשות השופטת, בחוק יסוד: השפיטה ומבקר המדינה, בחוק יסוד: מבקר המדינה. בשונה מנשיא המדינה, שמעמדו מוסרי וטקסית, משמש מבקר המדינה כגורם משמעותי ואפקטיבי במערכת האיזונים והבלמים השלטוניים בישראל".
כבוד המבקר שם את הנשיא בראש, אך מיד מבטל את מעמדו המעשי כגורם מוסרי וטקסי בלבד, ואילו את מעמד מבקר המדינה משדרג כבוד המבקר לרמה של שלושת רשויות השלטון, המבצעת, המחוקקת, והשופטת.
אם כך היה פועל רמטכ"ל, כאשר הוא משתמש בחוק יסוד הצבא על-מנת לשדרג עצמו, או אם יו"ר מנהל מקרקעי ישראל היה משדרג עצמו בעזרת חוק יסוד מקרקעי ישראל או אף אם ראש עיריית ירושלים היה משדרג עצמו באמצעות חוק יסוד ירושלים כבירת ישראל, כולם היו רואים את הדלת מצדה השני תוך שעות ספורות אם לא תוך דקותיים.
מבקר המדינה רחוק מרחק קילומטר משלוש רשויות השלטון, הוא נבחר על-ידי הכנסת, הוא מדווח לכנסת, כבודו במקומו מונח, מתחת לשלוש רשויות השלטון, ודאי לא מקביל להם.
בדבריו נתן המבקר לילדי ישראל שיעור רע מאוד בדמוקרטיה הוא נתן להם שיעור בעיוות הדמוקרטיה ובהכפפתה לצרכים האישיים של המבקר.
די מעצבן, אפילו מייאש קצת. אם בארזי הביקורת נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?
