במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), נקבע כהוראת שעה פטור חד-פעמי, המעניק למוכר הקלת מיסוי במס שבח. הוראת שעה זו, המעוגנת בסעיף 49ה לחוק, באה להיטיב עם מוכר שהוא בעלים של שתי דירות מגורים, ולהעניק לו באופן חריג פטור מלא ממס שבח (בכפוף לעמידה בקריטריונים הקבועים בחוק). זאת, בדומה לפטור הקבוע בסעיף 49ב המתייחס למכירת
דירה יחידה.
על-פי הוראות סעיף 49ה, מוכר דירת מגורים מזכה, יהיה זכאי לפטור ממס שבח בהתקיימות מספר תנאים, כגון:
- במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלות המוכר דירת מגורים נוספת אחת בלבד.
- המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה.
- שווי הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 1.986 מיליון שקל (הסכום התעדכן).
- המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי שתי הדירות.
למעשה, המחוקק גילה התחשבות והעניק בסעיף 49ה' פטור יוצא דופן למשפרי דיור, שהם תושבי ישראל, המעוניינים למכור שתי דירות קטנות ולרכוש במקומן דירה אחת ברמה גבוהה יותר. אולם סעיף זה גורם פעמים רבות לתאונות מס.
מקריאת נוסח הסעיף עולים מספר קריטריונים הנדרשים לשם קבלת הפטור המוענק מכוחו. הקריטריונים ברורים, וכתובים שחור על גבי לבן. נראה, כי המחוקק ניסח היטב את הסעיף וכוונתו אינה משתמעת לשתי פנים. עם זאת, עמדת רשות המיסים היא, כי השימוש בפטור כפוף לתנאי נוסף שאינו כתוב מפורשות בסעיף 49ה'.
על-פי עמדת רשות המיסים, מוכר שהגיע ליום המעבר (1.1.14) וברשותו יותר מדירה אחת, לא יוכל לקבל את הפטור הקבוע בסעיף 49ה'. עם זאת, בכפוף לעמידה בקריטריונים, הפטור יינתן למי שהגיע עם לא יותר מדירת מגורים אחת ליום המעבר ורכש דירה נוספת במהלך תקופת המעבר (1.1.14-31.12.17).
נוסח הסעיף יכול להטעות, ואף מטעה עורכי דין רבים שעושים בו שימוש מבלי לבדוק האם מרשיהם הגיעו ל-1.1.14 עם שתי דירות. תכנון מס שגוי כזה, תוך שימוש בפטור לא מתאים, עלול להוביל לחיובי מס מיותרים. לכן, מומלץ לבצע בדיקה מקיפה לפני שימוש בפטור שבסעיף 49ה'.
