ברור שדמוקרטיה היא לא רק שיטת ממשל, לא רק מה שמחליטים ברוב מול מיעוט, לא רק מה שמחוקקים, לא רק מה שמתעדפים, לא רק מה שעושים על-פי הספר בשטח. דמוקרטיה היא גם מה שחושבים, היא גם מה שאומרים, היא גם מה שלא שותקים כשהשתיקה היא הסכמה עם מה שלא ייעשה. היכרות עם תקצירי היסטוריה להדיוטות מאשרים את האמור. דמוקרטיה שהיא רק שיטה ורק קידוש אדוק של עיקרון עליונות הרוב על המיעוט, דישנה לא אחת עריצות, פגעה בזכויות אדם ולבושתנו גם איינה אותן, הסוותה את חטא ההכרה בכוחנות כערך, הכשירה חינוך מפלה והמירה גם אותה בשטיפת מוח צינית. כל רעה בוחרת שיטה, ונשארת רעה בכל שיטה, ואינה נרתעת מלזהם את הנאורה שבתורות הממשל ואת הצודקת במשניות החברתיות. אי-אפשר לבער אותה אם לא קוראים לה בשמה רק מפני שהיא אינה חורגת מן המשבצת הגדולה בה מכנסים את דיני הראיות.
מותר על כן, יותר ממותר, ראוי, מצווה גדולה, לראות במי שאינו מדבר דמוקרטיה - אדם שעובר על דיני הדמוקרטיה גם אם לא עבר על שום סעיף שכתבה הדמוקרטיה בספרי חוקיה.
מותר על כן, יותר ממותר, ראוי, מצווה גדולה, לפחד ממי שמתגלה כדמוקרט שאינו חושב דמוקרטיה, ולראות בו אויב הדמוקרטיה, ולהזהיר את הרבים הסלחנים כי הוא רק מדבר, שהוא מסוכן.
דפיציט דמוקרטי מותר על כן, יותר ממותר, ראוי, מצווה גדולה, למנוע ממי שאינו מדבר דמוקרטיה שלא יכול לדבר דמוקרטיה כי הוא לא חושב דמוקרטיה, כי מדובר בתמים שסובל מהפרעת קשב קוטבית שנתהפכה במקרה, מכשל אינטלקטואלי רגעי עובר, מחיפזון ורבאלי שאינו מעיד לא על יצרים אנטי דמוקרטיים שדלפו ברגע של איבוד שליטה קוגניטיבי, ולא על וכיוצא באלה מנוחים פסבדו-מלומדים רווחים.
מותר, יותר ממותר, ראוי, מצווה גדולה לשים לב שהדמוקרטיה הולכת ולוקה בדפיציט דמוקרטי, כי היא מתקיימת בראווה כשיטה ובתוך השיטה היא מאיצה תהליכי התאבדות דמוקרטיים, וככל שאלה מתקדמים יותר כך היא קולנית יותר בהצהרה שהיא הדמוקרטיה במיטבה ובתפארתה.
מותר, יותר ממותר, ראוי, מצווה גדולה, להודות, יכול להיות שהעולם הדמוקרטי הולך ומקבל על עצמו ברוב לחדול להיות דמוקרטי, ולהישבע בעצרות עם סואנות על אובדנה כהישגה היותר גדול שוב.
