תושבי עמונה קוראים בצר להם להתנגד לפינוי בצורה נחושה, אך לא אלימה, אלא שאנו יודעים כיצד דברים כאלה מתגלגלים, כיצד דיבורים הופכים למעשים, שאין מהם דרך חזרה. פינוי עמונה הראשון הראה כי האלימות חוגגת במרכאות כפולות, ואת מי זה משרת? את כל אויבינו מוציאי דיבתנו רעה. אבל גם מבפנים יש כאלה החוכחים ידם בהנאה צרופה, לדוגמה אנשי
שלום עכשיו שהיו שותפים לעתירות לבגצ.
אז למה לתת להם זאת, למה לא לציית לחוק ולפסיקת בג"ץ, גרועה ככל שתהיה, כי מדינת חוק אנחנו ואדמה לא חסר גם ביהודה ושומרון, האדמות מחכות לגאולתן ואין צורך שדם יהודי ישפך על-ידי יהודים.
מוסר כפול בכנסת עבר חוק ההסדרה בקריאה ראשונה. החוק בא למנוע פינוי עמונות אחרות, ויתכן שישיג את מטרתו. מחייביו מביאים כדוגמה את קפריסין, ושם הדבר עבר בשקט יחסי. בתקופת הסזון אמר בגין כי הוא נגד מלחמת אחים, ובל ירים יהודי על יהודי ידו. אנשי עמונה כנראה עוד לא שמעו זאת, והם קוראים לנוער ולמי שמזדהה איתם לבוא ולהיות איתם בהתנגדותם לפינוי.
יש מאות סיבות מדוע להתפנות בשקט ולתת לאירוע זה, כואב ככל שיהיה, לעבור ללא שפיכות דמים, ללא מכות וללא נאצות וקללות. צריך לעזור למשטרה ולצבא למלא את חובתם, כי כמו שאנשי עמונה טוענים שהמדינה שלחה אותם, אותה מדינה מבקשת מהם להתפנות עתה. אסור שיהיה מוסר כפול בדבר זה, היכן שנוח מקבלים החלטות מדינה ומכבדים אותן, והיכן שאין זה נוח מפירים אותן.
לכן אני קורא בקולי הדל כמי שהשתתף במלחמות ישראל, אל ניהיה מפירי חוק. אדרבה נראה לכל העולם ולשונאינו מבפנים כי עם שומר חוק אנחנו, נתפנה בשקט ונקווה לטוב בהמשך הדרך.
