השמאל מסית ואינו עומד לדין

מעת לעת אנו שומעים על כוונת הפרקליטות להעמיד לדין יהודים בעוון הסתה. והרי זה פלא - ברוב המקרים ככולם, הזוכים בכבוד המפוקפק הינם אנשי ימין. נוסיף שבדרך-כלל לאחר פתיחת חקירה המלווה ביחסי ציבור לעילא ולעילא לא נותר ולו אבק כתב אישום כנגד אותם נאשמים בכוח והמקרים המועטים שנדונו הסתיימו בדרך-כלל בלא כלום. יש כמה וכמה דוגמאות, אך אסתפק בשתיים שאת פרטיהן אני זוכר היטב. לפני כמה שנים כתבו כמה יהודים חשובים ספר הלכתי מעמיק הסוקר את דיני המלחמה וההתייחסות לאויב בעת מלחמה. הספר "תורת המלך" הפך לשיחת היום כאשר התקשורת העוינת, אנשי השמאל ה"נאורים" ופוליטיקאים בגרוש, הקימו מהומה רבתי. הממסד המשפטי שעליבותו נגלתה ברבים פעם אחר פעם, פתח במסע ציד. על הכוונת של הפרקליטות היו בעיקר שניים. הרב יצחק שפירא שליט"א, אז ראש ישיבת עוד יוסף חי שביצהר והרב הגאון דוב ליאור רבה של קריית ארבע היא חברון. השניים נדרשו להתייצב לחקירה על פשעם (האחד בגין הכתיבה והאחרון בגין הסכמה לספר החשוב) ומשסירבו ניתן האות, כוחות הבילוש, היס"מ, השב"כ והמדורים המיוחדים החלו ברקימת תוכניות המעצר. על הישיבה ביצהר הייתה פשיטה בכוחות גדולים, בסופה נראה הרב שפירא מולך למעצר כשהוא נתון באזיקים בידיו וברגליו, כאחרון המחבלים. הרב ליאור זכה לטיפול שונה משהו, בהיותו במכוניתו על אם הדרך, כמדומני בואכה עיה"ק ירושלים, נעצר על-ידי כוחות ה"ביטחון" בביצוע מושלם (ללא נפגעים בנפש). הרב החטוף נלקח לחקירה ממנה שוחרר. מה היה בסוף, תשאלו - לא כלום. לאחרונה פורסם שהמועמד התורן לכתב אישום בעוון הסתה הוא הרב יוסף אליצור, ניחשתם נכון - מיצהר... מתוך סקרנות עיינתי במאמרים אותם כתב הרב אליצור - "לא הסתה ולא נעליים" (כפי שהתבטאו הגשש כמדומני...). יהודי שאחיו נרצחים על-ידי הרוצחים הניאו נאצים של דורנו מחבלים ערבים אכזריים, שפלים ובזויים (כדוגמת אלה ששחטו את עוללי משפחת פוגל הי"ד) כותב מדם לבו על הכאב, על התסכול, ועל העדר פעולה ממשית של כוחות הביטחון על-מנת להציל חיי יהודים. מתוך האמור ניכרת גם השתתפות ברגשות אחיו היהודים האבלים, המתוסכלים, המוצאים עצמם חסרי אונים מול תאוות הרצח של האויב הערבי אוחז הפגיון לשחוט בו יהודים באשר הם. הסתה?!? - בכנות - לא מניה ולא מקצתה, קראו בעצמכם והיו שופטים (אוביקטיביים, לא מוטים כמו אלה המוכרים לנו...) בהיותי מודע לדברי הסתה חמורים ביותר אותם מייצר השמאל הישראלי שבחלקו חצה את הקווים והתחבר רגשית, ערכית ומוסרית לאויבי ישראל, עיינתי ברשימותיי בהן מצאתי שלל רב ויקר ערך המתאר את גודל זוועת ההסתה של השמאל ה"ישראלי". מקצתו הנני מבקש להציג בפניכם. רשאים (ב-"א" ולא ב-"ע") לעיין גם אנשי הפרקליטות, התקשורת וכל מי שמעלה בדעתו שניתן להמשיך ולהנהיג איפה ואיפה במקומותינו בלא שיהודים יתקוממו נגד העוול ויביעו מחאתם. האמת היא שבחומרים המרשיעים שבאוסף הפרטי שלי, יש כדי למלא ספר מרתק, בשל קוצר היריעה אסתפק בכמה דברי בלע והסתה על-מנת להמחיש את העוול שתואר לעיל: "כוכב" בעל שם הינו זאב שטרנהל. ה"נאור" הזה ידע בעבר להפיק המרגליות דלקמן: "אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים... אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה, היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות... כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי של הקו הירוק". ועוד - "בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון מורה... רק מי שיהיה מוכן לעלות על עופרה עם טנקים יוכל לבלום..." "נאור" אחר, משה צימרמן כינה את המתיישבים מעבר לקו הירוק בשם נאצים ואת ילדיהם בשם "הנוער ההיטלראי". המנוח פואד בן-אליעזר שבמותו הצליח להימלט מעמידה לדין פלילי אמר בעבר כך: "ביום פקודה יוציאו המתנחלים להורג חברי כנסת וקציני צה"ל" חבר מועצת עיריית ירושלים שאיני בטוח לגבי שמו אמר פעם: "צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס חמש ולרסס אותם". בעיתון ידיעות אחרונות (12.8.99) - "...יש כמה התנחלויות כמו תפוח ויצהר שלא צריך רק לפנות אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני אדם אלא רק חיסול עשבים שוטים..." ירון לונדון בתוכנית טלוויזיה בהקשר בגירוש משפחות ממתחם השוק בחברון הציע להביא כוחות מזוינים ופשוט לירות במתיישבים (במקום לרכז שלושת אלפים חיילים לפינוי...) או כדבריו "לפחות לרענן את רוח אלטלנה "... יגאל תומרקין "חתן פרס ישראל" - "אם נהרג למתנחלים ילד אחד או שניים הם אומרים - נעשה ארבעה במקומם והכול יהיה בסדר. (2004). יצור מתועב ומאוס (בעיני לפחות) הנו אדם המתקרא יצחק לאור המזוהה עם עיתון הארץ (לאנשים שחושבים שהם חושבים). ב"שיר" פרי מוחו החולני אותו כינה "המנון לגוש" מופצת הנוראה שבעלילות הדם - "אנחנו כיפות סרוגות....ובמצותנו דם ילדים פלשתינים..." חיים ברעם (1996) - "ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה... התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות" מאמר מערכת ב"וואלה" לפני הגירוש והחורבן מגוש-קטיף (הצעות איך לנהוג במתנחלים המפגינים, למען הקיצור לא אצטט...) - לרדת לנתיבי איילון בקבוצות גדולות עם שרשראות ונבוטים, לאיים לרוקן מיכל דלק על מישהו העומד לשרוף צמיג... ללכוד את הבהמות הגסות בלאסו, להכותם בדוקרנים במקום בגוף שם לא זורחת השמש, ועוד... אני חושב שהרעיון הובן. במסגרת "חופש הביטוי" השמור רק לאנ"ש, "חוגגים" אנשי השמאל לדורותיהם במסיבת שנאה תהומית ובה אין כללים ואין סייגים. להרוג, לרסס, לעלות עם טנקים, לדקור בדוקרנים, להשמיד ה"עשבים השוטים" ואת כל יצהר ותפוח, לזלזל בחייהם ברגשותיהם ובילדיהם. רשימת המסיתים וההסתה ארוכה מנשוא. גבי גזית השתלח במתנחלים באחינו החרדים (ביניהם "טרח" לעשות הבדלה...) בדברי בלע חמורים המזכירים גם במילים ובדימויים את "דר שטירמר" וגבלס יימח שמם וזכרם. מובא חלק קטן מהביטויים המצמררים בהם הסית נגד ציבור גדול של יהודים מאמינים - "מצחינים, ריחם באוש, עלובים ובהמיים, עלוקות, תולעים, בעלי אמונות פרימיטיביות חשוכות ומלאות שנאה, בעלי מערכת חינוך חשוכה, מקדשים עצמות ושטויות, מפיצים שנאתם בכל רחבי העולם, מוחם שטוף שנאה". לבסוף מציע גזית השפל - "לכלוא אותם בשכונותיהם, להפסיק לנקות להם את הרחובות, לנתק להם החשמל והמים, אין בהם שום תועלת, הם פרזיטים מהסוג הגרוע ביותר." ...מה עוד יש לומר לאחר דברים אלה?... תוכניות טלוויזיה מציגות את המתנחלים כהזויים, אלימים, נוגשים ונוגסים. הכל במסגרת "סאטירה לגיטימית", או תוכניות "דוקומנטריות" או תיעודיות. השיח בחלק מהפנלים התקשורתיים הוא אלים, מכליל, מבזה, ויוצר דה הומניזציה של ה"פנאטים הגוררים את כולנו לאבדון"... אפילו הממסד ידע בעבר להסית ולהדיח (במסגרת "הכשרת הלבבות" של כלל עם ישראל להחרבת גוש-קטיף, מי שירצה ימצא בעצמו את הדוגמאות) דוגמה מזוויעה להסתה נגד הימין ובה עושים רבים שימוש עד עצם היום הזה היא תמונת רבין במדי אס.אס. אבישי רביב, סוכן שב"כ ושמו שמפניה - הוא שהציג תמונה זו בפני ניצן חן בכיכר ציון בירושלים שם דאג שתצטלם היטב. לא יאומן אבל עד עצם היום הזה מזכירים אינטרסנטים פוליטיים, בורים ועמי ארצות באשר הם וסתם שקרנים ומאחזי עיניים את תמונת רבין במדי אס.אס. כדוגמה להסתה של הימין (ש"תוצאתה" רצח ראש ממשלה). כך גם לגבי הפגנה צנועה בדמות "לוויה" בה הובל ל"קבורה" ארון מתים עליו היה כתוב "רבין קובר הציונות ". אותם שקרנים ומסיתים טוענים בשקר שהיה זה "מסע קבורה" לרבין. העובדות ידועות היטב, את מי זה מעניין ?... ואחרי כל זה, העדין יימצאו הגורמים שבדעתם עולה להמשיך ולהעמיד לדין יהודים אוהבי עמם תורתם וארצם תוך שהם מרבים אהבת ישראל, מפיצים תורה בישראל ומחנכים למסירות נפש והקרבה למען עם ישראל?