|
|
עשרות מיליארדי נתונים [וירג'יניה מאיו, AP]
|
|
|
|
|
| בעולם כזה, חשבון בבנק זר הוא ביט, ולא משנה אם זה חשבון ב-UBS או חשבון הרשום על שם נאמנות בפנמה או במקלט מס אחר. זה לא רק חשבון בבנק זר, זה גם ובעיקר ביט. זהו נתון ששייך לאינדקס שניתן לערוך בעניינו חיפוש דיגיטלי, לשלוף אותו על-ידי רובוט בשברירי שנייה, לעבד אותו ולוודא שמי שקשור אליו במישרין או בעקיפין יוזמן לחקירה | |
|
|
|
אז מה באמת הקשר בין גילוי מרצון לגוגל? איתור הון שחור בעולם שקוף ודיגיטלי. במסגרת המלחמה בהון השחור, אנו עוסקים רבות בשאלות בעלות אופי מיידי, כגון האם עידן הגילוי מרצון הגיע אל קיצו, ומה מחכה אחריו למי שמחזיק חשבון בבנק זר? לדעתי, כדאי שנרים טיפה את מבטנו ונסתכל מלמעלה. המשפטנים בוודאי יגידו "ממעוף הציפור", אלא שאני מציע להביט ממקום טיפונת יותר גבוה. למעשה, נקודת הייחוס במקום שאליו אני מכוון. אינה נמדדת במונחים של מרחק או גובה. היא נמדדת במונחים של ביטים ובייטים, אחסון אין-סוף נתונים ושליפתם ברגע הנכון, מהירות עיבודם והפצתם והדיוק הנחרץ שעולה מיישומם. בעולם כזה, חשבון בבנק זר הוא ביט, ולא משנה אם זה חשבון ב-UBS או חשבון הרשום על שם נאמנות בפנמה או במקלט מס אחר. זה לא רק חשבון בבנק זר, זה גם ובעיקר ביט. זהו נתון ששייך לאינדקס שניתן לערוך בעניינו חיפוש דיגיטלי, לשלוף אותו על-ידי רובוט בשברירי שנייה, לעבד אותו ולוודא שמי שקשור אליו במישרין או בעקיפין יוזמן לחקירה. מי שייטיב להביט, יוכל לענות בעצמו על השאלות בעלות האופי המיידי. מספר נקודות למחשבה על חילופי מידע בעולם דיגיטלי: - ברשת המסרונים של וואטסאפ נשלחות מדי יום יותר מ-40 מיליארד הודעות.
- במנוע החיפוש של גוגל עובדים רובוטים המטפלים מדי יום בעשרות מיליארדי נתונים דיגיטליים.
- בנקים זרים בשווייץ ובעולם כולו משלימים בימים אלו, בהוראת OECD במסגרת המלחמה בהון השחור ומקלטי המס, קידוד של כל החשבונות הקיימים תוך זיהוי הנהנה שביושר - הוא הבעלים המהותי בשר ודם, שמצוי מעל לשכבת המבנה המשפטי. הזיהוי מתועד באמצעות (TIN (Tax Identity Number. בישראל ה-TIN זה מספר תעודת הזהות, בעולם של גוגל זהו קוד דיגיטלי הניתן לזיהוי, שליפה, עיבוד ושידור בתוך שברירי שנייה לצורך בדיקת דיווח, הצהרה וגילוי מרצון או זימון לחקירה.
- כאשר רשימת הלקוחות של בנק HSBC (שנמצאת בימים אלו בחקירה ובכותרות) נגנבה בשנת 2007, אחוז משמעותי מהחשבונות הזרים שהיו מפורטים בה כבר היו סגורים לפחות משנת 2006. כל מי שמופיע ברשימה, הוא למעשה נתון דיגיטלי ברשימה הלא-נכונה.
- מקורם של מסמכי פנמה בנתונים של משרדי חברת עו"ד שהתמחתה ברישום תאגידים במקלטי מס, והם כוללים מידע מעובד דיגיטלית על 500 אלף מבנים משפטיים ובעלי חשבונות זרים.
- בפורום הגלובלי לחילופי מידע מבית OECD חברות למעלה מ-100 מדינות, ביניהן כמעט כל מקלטי המס המוכרים.
- בהנחה שיש מיליון חשבונות בנק זרים של ישראלים בחו"ל, ניתן לשלוח אותם במערכת המסרונים של וואטסאפ למחשב רשות המיסים בישראל בתוך 2.16 שניות.
ובמילים פשוטות: הכתובת הדיגיטלית על הקיר!
|
|
|
מצייתים להוראות שלו
|
|
|
|
|
| המוסדות הפיננסיים בעולם כולו עורכים רשימות של בעלי החשבונות והנכסים, תוך שהם מתעדים רישומים כגון בעלות, מדינות התושבות לצרכי מס, מספר זיהוי לצורכי מס במדינת התושבות, והכל במטרה לשגר אותם בתוך שברירי שנייה במסגרת מנגנוני חילופי המידע האוטומטיים והדיגיטליים למדינות התושבות של בעלי החשבונות | |
|
|
|
ברמה האקדמית אנחנו מכירים שלושה סוגים של חילופי מידע: 1. חילופי מידע פרטניים/ נקודתיים. הללו יתקיימו על בסיס בקשה ספציפית של מדינה זרה, והם יתבססו על-פי רוב על מידע מוקדם שקיים במאגרי המידע של המדינה המבקשת את המידע מרעותה. 2. חילופי מידע ספונטניים. הללו יתרחשו כאשר רשות המיסים במדינה א' נתקלת במידע שלהבנתה עשוי להצביע על חשד להשמטת מיסים במדינה ב'. על-פי רוב, היוזמת במהלך מסוג כזה תהיה רשות המס, שנתקלה במהלך עריכת ביקרות במחוזותיה במידע של פניו עשוי לעניין את מדינה ב'. 3. חילופי מידע אוטומטיים. המודל לתשתית המשפטית הבינלאומית לביצוע חילופי מידע אוטומטיים נקבע על-ידי ארה"ב במסגרת כללי FATCA. אומנם המודל בו זכו שאר חברי העמים, שאינם אוחזים בלעדית בזכות לביצוע מסלקה בדולרים, נחות במידת מה מהמודל האמריקני, אך למעשה כלולים בו כל המרכיבים החשובים. הוא מתבסס על רשת אמנות מולטילטרליות ובליטראליות, שכל תכליתן לקיים חילופי מידע יעילים על בסיס כללים אחידים לאיסוף המידע ואחסונו. במילים פשוטות: המוסדות הפיננסיים בעולם כולו עורכים רשימות של בעלי החשבונות והנכסים, תוך שהם מתעדים רישומים כגון בעלות, מדינות התושבות לצרכי מס, מספר זיהוי לצורכי מס במדינת התושבות, והכל במטרה לשגר אותם בתוך שברירי שנייה במסגרת מנגנוני חילופי המידע האוטומטיים והדיגיטליים למדינות התושבות של בעלי החשבונות. איש לא מחכה לשנת 2018, במיוחד לא רשויות המס. צוותי הרשות משולים לילדים בחנות ממתקים: ההתלבטות היא למי לגשת קודם. חשוב לדעת שכבר היום, על-פי חוקי שווייץ ועל-פי הדירקטיבות של OECD, ניתן בהתקיים תנאים נדרשים להחליף מידע באופן רטרואקטיבי – קרי: גם בעניינם של חשבונות שנסגרו בעבר. הרשימות של HSBC, UBS ופנמה הן דוגמאות נקודתיות של תופעה עצומה. הרשויות לא צריכות לחכות לחילופי המידע האוטומטיים.
|
|
על הדרישה ההולנדית שמעתם?
|
|
|
|
|
סגירת החשבון לא פותרת את הבעיה
|
|
|
|
|
| בחודש ספטמבר האחרון הפך בית המשפט העליון בלוזאן את החלטה ובתוך כך ציין, כי המצב הפוליטי וכללי המשפט הבינלאומי העוסקים בחילופי מידע השתנו, ועתה ניתן לדרוש ולקיים חילופי מידע גם ללא שמות ספציפיים, ובלבד שיש מספיק מידע קונקרטי המצביע על החשבון ובעליו המהותי. למשל: רשימת הלקוחות שקיבלו מכתב מהבנק וסגרו את החשבון מבלי לענות | |
|
|
|
כולם כבר מכירים את הטפסים של הבנקים הזרים המבקשים להצהיר על השלמת הדיווח בישראל. לא רבים מכירים את ההמשך של הסיפור. בשנת 2015 פנתה רשות המיסים ההולנדית לבנק UBS באמצעות הרשות השוויצרית, וביקשה למסור לה את רשימת לקוחות הבנק שלא השיבו את המכתב המדובר מהבנק חתום כנדרש. למעשה, המדובר בלקוחות לשעבר של UBS שכבר סגרו את החשבון מבלי לחתום על המכתב. תחילה עיכב בית המשפט בערכאה נמוכה בשווייץ את העברת הרשימה, לאחר ששקל וקיבל את הטענה לפיה מדובר ב"מסע דיג" הנוגד את עקרונות OECD, וכן טענות בעניין הפרוטוקול שנוסף לאמנה בין הולנד לשווייץ. בחודש ספטמבר האחרון הפך בית המשפט העליון בלוזאן את החלטה ובתוך כך ציין, כי המצב הפוליטי וכללי המשפט הבינלאומי העוסקים בחילופי מידע השתנו, ועתה ניתן לדרוש ולקיים חילופי מידע גם ללא שמות ספציפיים, ובלבד שיש מספיק מידע קונקרטי המצביע על החשבון ובעליו המהותי. למשל: רשימת הלקוחות שקיבלו מכתב מהבנק וסגרו את החשבון מבלי לענות. המסקנה ברורה: כמו בעניינה של רשימת HSBC וכמו בעניינם של כוכבי רשימת פנמה, סגירת חשבון או פירוקו של מבנה משפטי, לא רק שאינם ערובה לכך שהעניין נפתר, אלא שיש בהם כדי לקרב את הקץ. כשחושבים על זה, למעשה המדובר בשכלול פיסקלי עכשווי של הכלל המוכר לנו: "על ראש הגנב בוער הכובע". התמונה לא תהיה שלמה אם לא אתייחס לשינוי המשמעותי ביותר שנקבע לאחרונה בחוק הישראלי, עת צורפה עבירת המס להיכל הכבוד, השמור לעבירות הנחשבות על-ידי המחוקק כעבירות החמורות ביותר ונקבעה כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. המדובר בחקיקה חדשה ומהפכנית, ועדיין קשה להעריך את ההיקף והאופן שבו ייעשה שימוש בהוראות החוק. עם זאת, יש מספר נקודות שכבר ראוי לשים אליהן לב בקפידה רבה. אז אנא מכם רואי החשבון, עורכי הדין וכמובן בעלי הנכסים, שימו לב: 1. לפי עמדת רשות המיסים, יש לראות את הלבנת הון כעבירה מתמשכת. במילים פשוטות: יש להוראה תחולה רטרוספקטיבית, קרי, לפני מועד החקיקה. גם אם אתם חולקים על כך, חשוב שתדעו על-פי מה יעבוד רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון. 2. במסגרת הוראות החוק, נקבע מעמד מיוחד למסייע בביצוע פעולה ברכוש אסור. במקרה שלנו, "רכוש אסור" הוא חשבון ונכסים לא מוצהרים; ו"פעולה" עשויה להיות החזקת חשבון, העברת חשבון, פעולת השקעה, המרת מטבע ולמעשה כל פעולה שמתבצעת בנסיבות של חשש מקיומה של עבירת מקור (עבירת מס) או ידיעה. 3. העונשים למסייע עשויים להגיע לשבע-עשר שנות מאסר, ועשויים לכלול פעולות חילוט לרכוש בסכומים אגדיים העולים בהרבה על סכום המס שהושמט, גם אם הושמט על-ידי הלקוח ולא על ידכם.
|
|
אם לפני כמחצית העשור היינו שואלים בנקאי שווייצרי, רואה חשבון ועורך דין מומחים, מה דעתם בעניין האפשרות שחשבונות ונכסים המוצפנים במקלטי מס זרים יגיעו לידיעת רשויות המס בישראל, הם היו עונים נחרצות שהסיכוי לכך הוא אפסי ו/או דמיוני. היום, כל מי שבקיא בתחום יודע שזוהי מציאות יום-יומית. המידע מגיע כבר עכשיו ובכמויות. כמות המידע שתגיע גדלה בטור הנדסי, ולדעתי היא תכלול מידע גם על העבר ועל כל פעולה שנעשתה בעשר השנים האחרונות. השילוב בין שינוי תפיסה עולמי, במסגרתו הפכו מקלטי המס ועבירות המס למבוקש מספר 1 של כל רשות מס, לבין כינונו של עולם דיגיטלי והאפשרויות האין-סופיות שהוא מספק בנושא ניהול ועיבוד נתונים, מביאים לתוצאה אחת שאי-אפשר להתעלם ממנה: הכל ידוע, הכל מוכר והכל שקוף בפני הרשויות. אז גם אם לא מצאתם את הצידוק המוסרי מספק דיו, כדאי לכם לפנות לצידוק הפרקטי ולהזדרז להציג את עצמכם בפני הרשויות, בטרם הרשויות יציגו את עצמן בפניכם.
|
|
