תארו לעצמכם מצב, בו נשיא בית המשפט העליון אינו שופט. עכשיו תארו לעצמכם, שחבר כנסת קם להתריע על המצב המשונה הזה - ומנהל בתי המשפט בא ואומר, שבכלל לא צריך לדרוש משופטי בית המשפט העליון להיות שופטים.
המחזה המטורף הזה הוא המציאות בבית הדין הרבני הגדול, ללא כל הגזמה. נשיא בית הדין, הרב
יצחק יוסף, אינו בעל תעודת כושר לדיינות ומעולם לא היה דיין. עמיתו, הרב הראשי
דוד לאו, יושב עימו בבית הדין הגדול למרות שגם הוא נעדר תעודה ונעדר ניסיון. זוהי התוצאה של מינויים פוליטיים הזויים ודילים דתיים-עדתיים מכוערים, שרק מבזים את הרבנות בכלל ואת בית הדין בפרט.
בשבוע שעבר תקף ח"כ
אלעזר שטרן את המצב הזה, ואתמול (יום ג', 20.12.16) באה תגובתו של מנהל בתי הדין, הרב שמעון יעקבי. כדאי לקרוא אותה במלואה:
"מי ששימש בראש בית המדרש להכשרת דיינים ורבנים והכשיר דורות של דיינים במשך עשרות שנים, ותלמידיו מכהנים בפועל בכל בתי הדין, אינו זקוק לאישורו של איש. מי לנו גדול משני גדולי הדור, מרן הרב
עובדיה יוסף זצ"ל ומרן הרב אלישיב זצ"ל, ולא היה להם כושר לדיינות. לא להם ולא לרב קוק, לא לרב הרצוג, לא לרב עוזיאל ולא לחלק גדול מהרבנים הראשיים לאורך השנים.
"הראשון לציון הרב יצחק יוסף חיבר את 'ילקוט יוסף' המתפרס על 40 כרכים, חיבור כבד משקל אותו ניתן למצוא כמעט בכל בית ספרדי שומר מסורת ובבתי כנסת רבים בארץ וברחבי העולם היהודי כולו, שלושה כרכים של הספר החשוב והיסודי 'עין יצחק' העוסק בכללי הפסיקה ועוד ספרי הלכה רבים, למעלה מ-50 ספרים.
"הראשון לציון הוא תל תלפיות לכל הרבנים והדיינים בישראל ובעולם, וכולם פונים אליו בשאלות קשות וחמורות המצריכות פתרונות הלכתיים. אין יום שלא יוצאת תשובה הלכתית מפורטת בנושא זה או אחר. מצער מאוד שאנשים שלא למדו ולא שנו כל צרכם ולא שימשו תלמידי חכמים, מעזים להרים את קולם בדברים חסרי שחר".
מה אומר לנו מנהל בתי הדין? שאין שום חשיבות להסמכה הפורמלית של מי שמשמשים במערכת שהוא מנהל. שלמעשה אין צורך באותה הסמכה פורמלית, המוענקת בידי המערכת שהוא עובד בכיר בה. שמי שעומד בראש המערכת אינו צריך לעמוד בדרישות המינימום של כל עובד אחר בה. שמי שמשמש כדיין בצורה בלתי רשמית, די בכך כדי להפוך אותו לדיין גם באופן רשמי. ובשתי מילים: שהכל חארטה.
כבר ראיתי התקרנפות של עובדים אל מול הממונים עליהם, אבל הרב יעקבי בהחלט קובע שיא חדש. על-מנת להגן על מינוי בלתי ראוי בעליל, הוא מוכן להפוך את המערכת כולה לעפרא דארעא. על-מנת להסביר מדוע נשיא בית הדין הרבני הגדול יכול להיות אדם שאינו עומד בדרישות המינימום המוצבות בפני אחרון הדיינים, הוא מוחק במחי יד את עקרון היסוד של שוויון.
עכשיו גם נבין כיצד הרשה לעצמו הרב יוסף לקבוע דיון נוסף בגט שנתן הרב אוריאל לביא לאישה שבעלה הפך לצמח. דיון המתקיים שנתיים וחצי אחרי מתן אותו גט, בניגוד לכלל ההלכתי ש"אין מוציאין לעז על גיטין". דיון המתקיים לבקשתו של אדם שאין לו כל נגיעה לתיק, ואשר הצליח לחדור בדרכים עלומות לתוך תיק משפחה המתנהל בדלתיים סגורות. פשוט מאוד: הכללים לא חלים עליו. הוא הרי בנו של מרן, הוא הרי כתב 50 ספרים, הוא הרי תל תלפיות. בקצב הזה, הוא יהפוך את הרבנות לתל חורבות.
