לאובמה דווקא אכפת מישראל

רק מי שרואה את הדרך-ללא-מוצא בה אנו צועדים בעיניים עצומות לקראת הצומת בה נצטרך לבחור בין אפרטהייד מוחלט לבין מדינה דו-לאומית, רק מי שלא נרתע מחוסר פרגון רגעי, רק מי שבאמת אכפת לו שהמדינה המיוחדת הזאת תשרוד בבטחה עוד שנים רבות, רק ידיד אמת של ישראל יכול לעמוד מולנו ולומר לנו את האמת: אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו מכבדים אתכם, אנחנו מוקירים אתכם ומעריכים, אנחנו נשמור עליכם ואנחנו בשר מבשרכם, אבל עם כל הטוב הזה אנחנו חייבים גם להגיד לכם - אתם עושים משהו שאסור לכם לעשות! הבנייה בהתנחלויות לא רק מרחיקה אותנו מפתרון שתי המדינות, היא מרחיקה אותנו ממשפחת העמים הדמוקרטיים, היא מרחיקה אותנו מערכי יסוד ושוויון ערך האדם, ערכים שמוצאם ביהדות שלנו אבל אנחנו הולכים ושוכחים אותם. אובמה עשה לא מעט טעויות בקדנציה שלו. יכול להיות שאובדן היציבות במזרח התיכון קשור להחלטות שקיבל או שלא קיבל. יכול להיות שהיחס שלו לעולם הערבי היה נאיבי ושגוי. יכול להיות שחוסר הנכונות שלו להתערב בצורה משמעותית החזיר לרוסיה מעמד שלא יכלה לחלום עליו וגרם, בין היתר, למאות אלפי הרוגים בעימותים בלתי נגמרים. אבל עם כל השגיאות האלה, הפעם הוא לא טועה. הפעם הוא דווקא עושה לנו טובה גדולה, נוקט עמדה ומזכיר לנו מה מותר ומה אסור לנו לעשות. ולבנות ישובים בשטחים שאינם תחת ריבונותנו אסור. פשוט אסור כי מי שמביא את האזרחים שלו, תחת חוקי המדינה ובו בעת ממשיך לשלוט במקומיים תחת חוקים אחרים, מקיים אפרטהייד הלכה למעשה. אובמה מנסה, וגם אם באופן נואש, להציל אותנו מעצמנו. הפלשתינים יוכלו לחגוג יום או יומיים, אבל הניצחון הזמני הזה הוא בערבון מוגבל מאד. להם תידרש עוד דרך ארוכה כדי לייצר מנהיגות ודרך משלהם. דרך שצריכה להוביל אותם לאחדות פנימית ולרצון לקיים מדינה עם ממשל יציב לצד ישראל. מיותר לציין שהמדינה תהיה מפורזת שכן כל אופציה אחרת תבטיח עימות צבאי מול ישראל שדי ברור לכל בר-דעת כיצד יסתיים. האם הפלשתינים בכיוון? ממש לא נראה נכון לעכשיו. ובלי קשר לפלשתינים, לנו אסור לבנות בקרבם בית לאזרחים שלנו. אני לא יודע כיצד ינהג טרמפ מחר, האם ימשיך בקו שאובמה הניח כעת או שיצטרף לדרך של נתניהו להתפרקות ערכית מוחלטת. לא יפתיע אם בהתאם לאמירות אחרות שלו, בתחומים אחרים, טרמפ יזלזל גם בגורלם של הפלשתינים. מה שבטוח הוא שהסכסוך הזה, והדילמה הזאת שבין "אהבת האדמה" לבין "אהבת האדם", הדילמה הזאת היא שלנו, ונוגעת אליו באופן שולי בלבד. בשבילו זהו עוד סכסוך מרוחק ובלתי פתיר בדומה לרבים אחרים. אז כן, היום אני אומר לאובמה - תודה. תודה ששמת לנו מראה ונפרדת מהצביעות והתמיכה העיוורת שזכינו לה עד היום. תודה כי אנחנו בעצמנו כבר התרגלנו ונשבינו בתעתועי המלך-הדובר נתניהו, כאילו אפשר להמשיך ככה עוד מיליון שנה. תודה כי רק חבר אמת מסוגל לעמוד מולנו, לטובתנו, ולהגיד לנו שאנחנו טועים ושזה חייב להיפסק.