מדי פעם אני נדרש למערכת ההשכלה במדינה, ומגלה עוד ועוד חוסרים במערכת השיעורים, וכמו שנאמר: אורח לרגע רואה כל פגע. בצעירותי, היה מקצוע הגאוגרפיה אבן יסוד בתוכנית הלימודים - מהכיתות הראשונות, אחרי שלמדנו קרוא וכתוב, מצאנו את לימודי הגאוגרפיה.
השנים חולפות, הזמנים משתנים ואיתם מוציאים את לימודי הגאוגרפיה מתוכנית הלימודים. כלתי, הלומדת לתואר בהוראה, נכנסה לא מזמן להתנסות בכיתה ז' בחטיבת ביניים, והחליטה להעביר שיעור בגאוגרפיה. ההענות הייתה אדירה. הילדים הקשיבו רוב קשב, השתתפו בצורה ערנית מאוד. בסיום השיעור נגשו אליה כמה מהם, ואמרו לה כי מזמן לא היה להם שיעור כה מעניין. מה שיותר מעניין הוא שגאוגרפיה אינה מקצוע נלמד מכיתה ז'.
אין ספק שגאוגרפיה היא שיעור חיוני לכל בר בי רב. עתה, כשגבולות העולם חד הם, וכל העולם הוא כפר גלובלי אחד, חייבים להכיר את הארצות, את אופיין, את כלכלתן ואת דרך התנהלותן. למעשה, דרך השיעור אפשר להכניס את התלמידים לנבכי הג'ונגל, להסביר להם מהיכן מגיע הנייר בו אנו משתמשים, האוכל שאנו אוכלים ועוד.
ברם, מערכת החינוך החליטה שזה לא כל כך חשוב. לא חשוב יותר ממתמטיקה חמש יחידות, אנגלית וכו'. נו, אז מה; לא צריך גם הכרת החיים על בוריים. האם לא הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה, ושלא יספרו לנו שאין מספיק שעות הוראה. במדינות כמו ארה"ב וניו-זילנד לומדים עד השעה 15:30, והישגי התלמידים אינם נופלים מהישגי תלמידנו המפונקים, שלומדים עד השעה 14:00 ולעיתים אף פחות מכך. הגיע הזמן לשנות דיסקט. זה גם פתרון חלקי לבעיית ה"אלקטרוניקס" שבהם שקועים תלמידנו בכל פיסת זמן פנויה.
בכלל הגיע הזמן להשקיע יותר זמן בחזון, לאן אנחנו רוצים להגיע, לפני שמוסיפים טלאי על טלאי שיעורים או גורעים מהמערכת שיעורים כמו גאוגרפיה עליה כתבתי.
