ברק חוסיין אובמה התחיל וסיים את כהונתו ברגל שמאל: מנאום קהיר בראשיתה ועד לסיום שבו אפשר החלטה קיצונית באו"ם נגד ישראל. בעוד ימים אחדים הוא יוחלף על-ידי נשיא חדש, שלפי שעה נראה כבעל תפישת עולם רצינית ומפוכחת יותר, המבוססת על ראייה נכוחה של המציאות, במקום על חלומות כמו "האביב הערבי" ו"פתרון שתי המדינות". הימים הקרובים מחייבים את ישראל לפעול כמי שרואה את חצי הכוס המלאה: הזדמנות פז לשינוי כיוון משמעותי, במקום דבקות בעגל הזהב, כאילו אלה פתרונותיך, ישראל. במקום להתעסק עם סנגל ועם צרפת, ובמקום לפנות אל הנשיא הנכנס ולבקשו להמשיך במצעד האיוולת שנכשל, על ראש הממשלה לאותת לו לקראת השבעתו. להלן דוגמאות אחדות לאיתותים המתבקשים לאלתר:
- העיר הערבית רוואבי, סמוך לרמאללה. לא ייתכן שבנייה לערבים תימשך באין מקפיא ובאין מפריע, בשעה שהבנייה ליהודים, ביהודה ובשומרון ואפילו בשכונותיה של ירושלים, מוקפאת כבר שנים, וחרב הגירוש והערפל לגבי העתיד מתנופפת מעל לראשם של יהודים בלבד. יש לזכור ולהדגיש שמעבר ל"קו הירוק" חיים כ-800,000 (שמונה מאות אלף!) יהודים מוקפאים. אם הקפאת בנייה, אזי רוואבי תחילה. ונכון יותר, בנייה לשתי האוכלוסיות, לפי צרכיהן, כי לשתיהן יש צרכים.
- מימון לאו"ם. האו"ם, כולל ארגונים שלו כמו אונסקו, מגלים שוב ושוב מדיניות אנטי ישראלית, שאינה אלא אותה אנטישמיות הזכורה לרע. במצב דברים זה על ישראל להפסיק להעביר כספים לאו"ם. הצהרותיו של דונלד טראמפ מצביעות על כך שגם הוא יהיה מוכן לשקול החלטה אמריקנית ברוח זו, כדי לא לממן בכסף אמריקני מדיניות שבמקרים רבים מנוגדת לצרכי ארצות הברית.
- דוח השופט אדמונד לוי. שופט בית המשפט העליון המנוח קבע בדוח המפורט שלו שישראל אינה הכוח הכובש בארץ ישראל, ושזכותם של יהודים להתיישב בארצם עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. על ישראל לאמץ סוף-סוף את מסקנות הדוח ולפעול על-פי רוחן.
- דיוק במינוחים. ישראל הרשמית והתקשורתית משתמשת יותר מדי ושלא לצורך במונחים הלקוחים מהכובש הירדני ("הגדה המערבית") וממי שרואה בארץ ישראל נדל"ן למכירה ("שטחים"). הכובש בארץ ישראל הוא הכובש הערבי. עליה להקפיד לקרוא למחוזות הארץ בשמותיהם ההיסטוריים והגאוגרפיים, שאינם פוליטיים: יהודה ושומרון. כמו-כן, אין לקרוא לתהליך "השלום" ול"פתרון" שתי המדינות בשמות אלה, כי הם אינם פתרון ואינם מובילים לשלום.
למרות ההצבעה החמורה במועצת הביטחון, ישראל יכולה להשמיע היום אנחת רווחה: לפי המסתמן עכשיו, בעוד כ-3 שבועות יפנה ברק חוסיין אובמה את מקומו בבית הלבן, ויש סיכוי שיתחיל עידן חדש, טוב יותר קודם כל למעמדה של ארצות הברית בעולם, וכתוצאה מכך גם טוב יותר לישראל.
אחרי נאום הפרידה מן המציאות שנשא
ג'ון קרי בשם הנשיא היוצא ברק חוסיין אובמה, ובנוסף לצעדים המידיים המתבקשים שפורטו לעיל, יכולה ישראל להיאנח היום אנחת רווחה. אילו הייתה
הילרי קלינטון מנצחת בבחירות האמריקניות, המדיניות שאפיינה את הממשלים של קלינטון ושל אובמה במשך 16 שנות הנשיאות שלהם עלולה הייתה להמשיך להזיק במשך 8 שנים נוספות. מבחינה זאת אירע לנו נס חנוכה.
