הדתיים היפים כפי שפורסם, בשנת 2016 חלה עלייה של 40% בתרומת כליות מן החי. זינוק זה בתרומה מצילת חיים יש לזקוף, איך לא, לזכותו של הרב חיים הבר, מפעל של איש אחד, העומד בראש עמותת 'מתנת חיים' למטרה חשובה זו. מפעל מבורך זה גם חוסך למשרד הבריאות מיליוני שקלים הכרוכים בעלויות הטיפול בדיאליזה בחולי כליות.
כמו עמותות חסד רבות אחרות (זק"א,
יד שרה ועוד) מדובר בעמותה חרדית, המעניקה שרות לכל אדם נזקק באשר הוא, ללא הבדל דת, גזע ולאום. ראוי לציין, כי גם התורמים משתייכים רובם למגזר הדתי -חרדי. רבים מהם הם תושבי ההתנחלויות, התורמים בשיטת 'חבר מביא חבר'. וכבר נוצרו בדיחות על אגודת התורמים שעל שמה נקרא רחוב ביישוב יצהר בשם 'תורמי כליות' כל הכבוד!
לא סוד הוא ששני המגזרים הללו - החרדים והמתנחלים הם המושמצים ביותר בחברה. אז לפני שהציבור מכפיש אותם כדאי שיזכור שמדובר באנשי חסד מהמעלה הראשונה.
מפעל נאמן אישים רבים, מכל קצוות הקשת הציבורית, הפוליטית והמשפטית, שיבחו, בצדק, את השר המנוח
יעקב נאמן בעקבות פטירתו.
דומה כי כאיש דתי, ששילב באדיקות תורה ועבודה, משום מה נשכח מפעל פרטי חלוצי וייחודי של השר, והוא - הנהגת שיעורי גמרא בלשכתו בבית המשפט - משהו לרוח ולמורשת היהודית, שמעֵבר לרענון האישי של השופטים, ללא ספק השיעורים תרמו גם לאיכות השפיטה שלהם. מפעל מבורך זה יהא לעילוי נשמתו.
לא לסמים הקלים המאבק למען הליגליזציה של הסמים הקלים הולך וצובר תאוצה (והקאנביס כמשל), ולאחרונה עלה הנושא על שולחן הכנסת.
אז כדאי לשאול את המומחה - הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל מרכז רטורנו בבית שמש, שהוא המרכז הגדול ביותר בארץ לגמילה מהתמכרויות. מהניסיון הטיפולי העשיר שלו הוא מצביע על המכורים הכבדים לסמים קלים, ומתנגד אפוא לשימוש בם.
המשתמע מכך שיש לאסור את השימוש בסמים קלים, לא רק משום שהם עלולים להוביל בסופו של דבר לשימוש בסמים כבדים, אלא לא פחות משום שהם גורמים להתמכרות. זוהי תופעה המצביעה על מצוקה רגשית, אשר נוטלת מהאדם את חרותו הטבעית ופוגעת בתפקודו, בבריאותו ובכל אורח חייו.
די למונופול של אגד השביתה הצפוייה מחר בתחבורה הציבורית באוטובוסי אגד בירושלים, מוכיחה שוב ושוב, עד כמה הכרחי לבטל את המונופול של אגד, ולהתיר תחבורה חלופית. לא ייתכן שהעובדים ינהלו מאבק עם ההנהלה על גבם של הנוסעים, שלא יקבלו כל שירות בשביתה.
ובכלל, ביטול המונופול, כמו בערי הפריפריה, יגביר את התחרות בין חברות האוטובוסים ויוזיל את תעריפי הנסיעה לציבור.
אחריות מקצועית למרבה הצער, האם המעורערת בנפשה, שרצחה את ארבע בנותיה בירושלים לא לבד. ההיסטוריה הפסיכיאטרית יודעת לא מעט מקרים של חולי נפש, שמסוּכנוּתם לא אובחנה כראוי, והם שוחררו לביתם. אולם השחרור התברר כקטלני, לאחר שהחולים רצחו את בני משפחתם או אנשים זרים.
השאלה היא לאור הניסיון העגום, כשמדובר בדיני נפשות, מדוע הלקח לא נלמד, ולמרות התסמינים, הפסיכיאטרים אינם מאבחנים חולים מסוכנים?
הגיעה השעה, מכל המקרים שנצברו, לשרטט פרופיל של חולה מסוכן, לרענן אותו, ושאנשי מקצוע יעברו השתלמויות מיוחדות בנושא. עליהם להיות מודעים לכובד האחריות המקצועית העקיפה שלהם לחיי אדם ולפעול בהתאם, ובכך למנוע מקרי רצח טראגיים בעתיד. ובא לציון גואל.
לתשומת לב השר ליצמן.
שיקום מבורך ראוי לברך את משרד הרווחה על החלטתו להרחיב את התוכנית לשיקום עבריינים קלים בעבירה ראשונה, במקום הליך פלילי- משפטי.
אין ספק שכולם יֵצאו נשכרים מכך. הדבר יקל על עומס היֶתר של בתי המשפט ובתי הסוהר, כמו גם יביא לחיסכון בעלויות הגבוהות הכרוכות בטיפולם המתמשך.
יתרה מכך, לא סוד הוא שבתי הכלא הפכו לא אחת לבתי ספר לפשע, כשהאסירים לומדים מדרכי העבריינים, ובמיוחד הכבדים שבהם. אפשר לחסוך זאת בהחלט כשמדובר בעבריינים קלים, במיוחד שהם יעברו סדנאות שיקום ויבצעו עבודות שירות לתועלת הציבור - וכך גם החברה תצא נשכרת מכך. זהו תהליך שיקום יעיל ומהיר, שהוכיח את עצמו בהצלחה במסגרת פיילוט. וכן לא שכחנו, הם יחויבו בתשלום קנס, ובכך גם ישתתפו סמלית בהוצאות הכרוכות בשיקומם.
למותר לציין שהתוכנית, המיועדת לאלף אזרחים בשנה, אמורה לחסוך בסופו של דבר אלפי עבריינים לחברה, וכך כל הצדדים ירוויחו מכך.
בקטנה התקשורת: ביבימאניה
הפירומניה: ארבע בנות ואם קטלנית
נפל הפּוּר: סִ-פורים
ספורט- הכישלון: אוהדי הפּוֹאַל
