כאנשי חדשות, עבודתכם מלווה לרוב באש צולבת. ביקורות וטענות, דעות ומחאות, אך גם מחמאות ותשבחות, שלעולם לא יספקו את כל הבריות.
יש הטוענים שמדובר בערוץ מניפולטיבי, פרובוקטיבי וסלקטיבי. יש האומרים שהמדובר דווקא בערוץ אוביקטיבי ואטרקטיבי. מי יהיה הפוסק שיקבע מהו באמת שידור קורקטיבי? אולי
אחמד טיבי?
עבורכם העיתונאים, הסקופ והרייטינג הוא תמיד החמצן. עבורנו הצרכנים, הסקופ והרייטינג הוא לעתים החנקן. מי יהיה הפוסק שיבחין בין חמצן לחנקן, במבחן הזמן?
האמת היא כי בכל שיקול מקצועי ברוטו של עיתונאי יש גם שיקול אישי נטו, זאת מאחר שעיתונאי הוא אדם בשר ודם, עם חולשות ודעות, כמו כל הבריות. העיתונאי אינו מדע מדויק, תוכנת מחשב, או אחד מחוקי הטבע או המתמטיקה. לעולם לא ניתן לשדר מהדורה סופר אוביקטיבית שתתאים לכל דעה סובייקטיבית.
חשיפה: הנוסחה המנצחת של תקשורת מכסחת האני מאמין של העיתונאי האמין:
1. אתה העיתונאי הרשות הפוסקת, מעל למחוקקת ולשופטת.
2. אתה החכמה, הנבואה וההשגחה העליונה במדינה.
3. אתה הכוח העליון, הקובע מהו ביטחון ומהו אסון.
4. אתה האיש הכל יכול, השופט בגדול בין ימין לשמאל.
5. אתה המשיח, המחליט ופוסק את מי יש להדיח.
6. אתה היחידי הקובע מה טוב ליהודים ומה טוב לערבים.
7. אתה כלב השמירה של הדמוקרטיה, אבל גם כלב שנושך אותה.
8. אתה לוחם למען
חופש הביטוי, אבל עוסק גם בחופש הביזוי.
9. אתה נאבק בעד חופש הדיווח, אבל שותף גם לחופש הכיסוח.
10. אתה מעצב את דעת הקהל, אבל גם הורס את דעת הקהל.
11. אתה פוגע ב'הטובים לטייס', אבל מפאר את ה'חוטפים בפיס'.
12. אתה יורה בכל מיתוס בארץ הבחירה והופך אותה לארץ בכי רע.
13. אתה שולט על סע"ר (טלוויזיה, עיתונות, רדיו) החיים וטעם החיים, על כל הטוב והרע שבתוכנו - כי אלה הם חיינו.
אתה העיתונאי: זכור תמיד את המצוות של הנוסחה המנצחת. פרסם את כל "הנאשמים" ו"הנידונים" שלך כרצונך, על-פי דמיונך ויכולתך, כי זו שליחותך ואין דבר שיעמוד נגדך.
"אמת דיברתי" זו הנוסחה שתעמוד תמיד להגנתך.
זכות הציבור להאמין שהתקשורת גם מקצועית וגם מניפולטיבית. זכות הציבור לדעת שהתקשורת גם צודקת וגם טועה. זכות הציבור לדעת שמאחורי כמעט כל כותרת ישנם אינטרסים.
