תוך כדי הדיונים החמים שהתפתחו בעקבות פרשת אזריה ופסק דינו, ובמסגרת אחד הדיונים העליתי את השאלה הזאת לאחד החברים: אילו היית עם כובע הרמטכ"ל, היית מנחה את פיקודיך לירות במחבל שבא לרצוח אחד מהם על-מנת להרוג או על-מנת לנטרל?
ענה לי: הייתי מנחה את פיקודיי לירות על-מנת לעצור אותו, היינו לנטרלו.
"אבל מה אתה היית עושה אם היית רמטכ"ל"?, שאל אותי. אגיד לך מה אעשה, עניתי. תרשום לך את הנחיותיי כרמטכ"ל: לירות על-מנת להרוג.
משבצת פתוחה הנימוק שלי פשוט: בבואי לקבוע נהלים, מחובתי כרמטכ"ל להיות ברור ובהיר כך שהנחיותי לא יתפרשו לכאן או לכאן, ובאופן שאותם ההנחיות לא ישאירו משבצות פתוחות שניתן למלאן בכל חומר, לכאן ולכאן.
ההנחיה "לעצור" או "לנטרל" היא הנחיה שעשויה להשאיר משבצת פתוחה שניתן לשחק בה ולמלא אותה לעת הצורך בכל מיני דברים, חלקם יכולים להיות דברי אמת אך יתפרשו על-ידי הממונים כשקר, וגם יכולים להיות דברי שקר שיצליחו הפיקודים להערים דרכם על המערכת. מתפקידי כרמטכ"ל למנוע מפיקודי להיקלע לסיטואציות מעין אלה.
לנצל את הזמן סיבה שנייה ולא משנית היא לתת לחייל שנקלע למצב מסוכן כזה לנצל את הזמן העומד לרשותו באופן מקסימלי לפעולה, לא למחשבה.
לעצור או לנטרל הן שתי פעולות שדורשות זמן בשביל לבצע אותן כהלכה, לאן לירות, מתי לירות, אולי לא לירות בכלל בשביל לא להכנס לספק, או אולי במקרה הזה מותר לי בכל זאת לירות על-מנת להרוג כי אני חושד שיש לו חגורת נפץ. אולי אני צודק וזה הדבר הנכון לעשות בשביל להציל את חיי וחיי חבריי, ואולי אני טועה ויאשימו אותי בחריגה מסמכות ואף בהריגה...
כרמטכ"ל מחובתי לתת לחייל שנקלע למצב כזה לנצל את הזמן העומד לרשותו באופן מקסימלי למטרת הישרדותו והישרדות חבריו.
אני משאיל את כובע הרמטכ"ל לכל אחד ואחת מהקוראים, בתנאי שתחזירו אותו לאחר הבעת השקפתכם.