למה? כי
שלום עכשיו יביא מיד למלחמת עצמאות 2. ותוצאותיה? חורבן. חורבן בטוח לפלשתינים, אולי גם לנו. אבל גדול: כשמשון בשעתו, נאלץ להשתמש ביכולתנו להביא חורבן לכל הקמים עלינו להורגנו ואולי גם לחורבן העולם. תחשבו לבד, לא? ובתמצית: הכל מעוגן בחינוך הערבים לשבטיהם, לשנאה עיוורת, לתאוות הרצח ואהבת המוות. עצוב מאד, אבל זה מה שיש. אולי יתפכחו פעם, אחרי מות שני דורות, אולי לא.
התקוה שלי מעוגנת בדוגמה הנפלאה המתרחשת במדינת ישראל בה רוב ערביי ישראל, הפנימו כי היהודים החוזרים ל"ארץ אבותיהם", הפכו את שממת ארץ אבותינו המשותף (אברהם, אבי ישמעל, יצחק, יעקב ועשו), לפנינת המזרח התיכון וכבר לא מסכימים להיפרד ולהיות חלק מיישות פלשתינית "משוחררת מהכיבוש הציוני".
"התסריט" שלי הוא שהטרור המטופש בפרימיטיביות שלו, יגרום לנו ולהם הרבה שכול וכאב ובפועל, מבחינתם, ללא כל תכלית וימשך עוד שנים רבות שבמהלכן, יותר ויותר צעירים פלשתינים יהגרו מהגדה המערבית כפי שכבר מהגרים החכמים מרצועת עזה המדממת בטרור מנהיגיה ובגדה המערבית בשחיתות מנהיגיה. כך נישאר רק עם מעטים מהם, נאמץ אותם לתוכנו לרווחתם ולהיותם אזרחים נאמנים ושווים במדינת ישראל היהודית שתחיה בשלום עם הגדה המזרחית, היא ירדן הפלשתינית ואולי עם כל "העולם הערבי" לשעבר על מדינותיו המלאכותיות ושבטיו האמיתיים.
סביר שגם יהודים יעזבו את ישראל לברלין עם המילקי ולארצות העולם האנטישמי, אשר בו הם "יתנדפו" מהיותם יהודים במשפחה מלוכדת בחזון הדורות, יתבוללו ויטמעו בגויים. אני ומשפחתי ומייטב חבירנו וידידנו, בוחרים להישאר כאן לטוב ולרע ובתקווה גדולה ליותר ויותר טוב ואהבת רעך, האמיתית.
