לא שרים כאשר טובלים בח... לציפור אחת היה מאוד מאוד קר במעופה, היא שכחה לנדוד לאפריקה בזמן, אז היא נחתה באיזה שדה, במקרה עברה שם פרה והשאירה על הציפור מנה מנה, 3 ארוחות היא השאירה עליה.
טמפרטורת הגוף של הציפור התחילה לעלות, היא הוצפה באושר, סתמה את האף והתחילה לשיר. חתול ששמע את השירה למרחקים בא וטרף את הציפור.
מוסר השכל:
(א) לא כל מי שמחרבן עליך הוא שונא שלך,
(ב) לא כל מי שמוציא אותך מהחרא הוא חבר שלך,
(ג) ואם אתה בחרא אז לפחות אל תשיר.
אנחנו בחרא, חרא גדול מאוד ואנחנו שרים. מה זה שרים, קריוקי. במקום לתפוס את הראש ולעשות חשבון נפש אנו שרים, במקום לשלב ידיים ולחשוב איך לצאת מהחרא בכוחות משותפים ואז הסירחון יחלוף עם הזמן אנחנו יושבים בחרא, נהנים ממנו, שרים שירי מולדת, ויודעים שהחתול בוא יבוא.
זה לא הוא לחטיבת כפיר יש מפקד. המפקד יצר קשר עם הוריו של אלאור, אך זה אינו המח"ט שפיקד על זירת האירוע נשוא כתב האישום, ומשום מה איש לא כותב זאת, וגם אני לא הייתי שם לב לולא זכרתי שהשמות שונים. והרי ברור שלמפקד בזירת האירוע אפילו אם לא נכח בזירה במועד האירוע, אסור להתערב כל עוד מתנהל ההליך המשפטי, ומנגד מפקדה החטיבה, בין אם פיקד עליה, עובר למועד האירוע ובין אם לאו, ראוי שישוחח עם המשפחה, ראוי שישוחח עם החייל, הוא המפקד שלו, ורק עוד למעט קטן אחד, למעט אם את השיחות הוא מקיים כידיים הארוכות של גורמים אשר טבולים עד צוואר באירוע.
ואז מתברר שזו האם אימא של היד הארוכה, מה זה ארוכה, קילומטר וחצי, התמונה מתהפכת לגמרי כאשר קוראים את התוכן הלכאורי של השיחה/שיחות.
הקלטת שיחות עם מפקדי צה"ל – דרוקר סלל את הדרך ואם אנו מסיקים ששיחת מפקד עם חייל ועם הוריו בכאלה נסיבות אינן רק אפשריות אלא הן גם רצויות, אנו מתבקשים מיד לעבור לתוכן השיחות, וככל שתוכן ההקלטה שפורסם הוא אמת, אז האמת הזו מכה בפנים:
1. בראש ובראשונה נשאלת השאלה אם ראוי להקליט שיחות עם מפקדי צה"ל, ולכך ארבע תשובות (א) לאזרחים ודאי להורים של חייל מותר (ב) על אחת כמה וכמה להורי חייל החשים שבנם הוא דרייפוס הישראלי, ונאלץ לסחוב על גבו את המחדלים והכסתחי"ם לכל אורכה של שדרת הפיקוד מהשטח ועד ללשכת שר הרמטכ"ל ושר הביטחון (ג) את טאבו של הקלטת שיחות עם מפקדי צה"ל אפילו על-ידי חיילים חצה "חביבו" של ראש הממשלה
רביב דרוקר ב"תחקיר" שעשה על מח"ט כפיר קודם, בדרגתו אז אל"ם
עופר וינטר ולכן ההקלטה כזו ודאי קיבלה את ברכתו של הציבור כמו כל פעולה אחרת של דרוקר, וזאת מלבד היותה חוקית להפליא (4) התוכן המוקלט מעיד לכאורה, שהנזק שבהקלטה הרבה פחות חמור מהתועלת שבה.
2. להקלטה כפי שאני מבין אותה, יש נופך מאפיונרי בדיוק כמו הנופך המשתמע לכאורה מהקלטת נוני מוזס בשיחתו עם ראש הממשלה, בבחינת אם תשנה דרכך הנלוזה ותעשה את מה שאני מצפה שתעשה, ואני מפרט אותו בפניך, אז יהיה טוב. ו"מה שאני מבקש שתעשה" היא בקשה מאוד מאוד לא לגיטימית בשיח בין המבקש למבוקש. ולכן מדובר לכאורה בשני המקרים כאמור בפעולה הנחזית כפעולה של דון קורליאונה, או במקרה של החטיבה שליחו של דון קורליאונה, כדבריו בהקלטה הלכאורית.
מח"ט בערימה של שחת עם ארומה מאפיונרית מח"ט הנשלח לכזו משימה, כאשר בהקלטה לכאורה הוא מבהיר שהוא מדבר בשמם של בכירים ממנו, הוא מח"ט בערימה של שחת, מפקד, הטבול לדעתי בסביבה מושחתת מוסרית ורגשית אשר תום לבה וניקיון כפיה הושחתו עד צוואר, ובואו לא נשכח שצה"ל זה אנחנו.
צה"ל זה החברים שנפלו (אנו דור שהתגייס בסוף 1972 תחילת 1973), אלה שנפלו ואינני מכירים, והפצועים, אני, ואחי, ואבי ז"ל, ואשתי ובנותיי, וגיסתי, והילדים של אחי, ונכדיי, והשכנים, והדודים, ובני הדודים, ובניהם של השכנים ובני הדודים, ובני בניהם, כולנו צה"ל. וכמו שהחייל היקר כשל (ולטעמי הוא כשל הכי פחות מכולם), ושר הביטחון כשל, הרמטכ"ל כשל, וסגנו כשל, והמפקדים באירוע כשלו, ובית הדין הצבאי כשל, אז גם המח"ט של כפיר כשל, ורצף הכשלים האלה אינו מעיד על נקודות חלשות אלא על חולשה מערכתית, נראה שמשהו לקוי, מהמסד עד הטפחות.
צה"ל חייב לטפל בעצמו ודאי שלא הכול רקוב. אף אחד, בין אם הוא במסד ובין אם הוא בטפחות לא ייקח מאתנו את צה"ל שלנו, הוא שלנו ואנחנו לא מוותרים עליו, ולא נוותר עליו לשום גורם, בתוך הצבא או מחוצה לו ולכן צה"ל חייב לטפל בעצמו, חייב חייב חייב, ממש כפי שהעיתונות החולה בסרטן ממאיר חייבת לטפל בעצמה. אין מי שיטפל בהם, לטיפול חיצוני בהם יש משמעויות מאוד קשות על הצביון הדמוקרטי של המדינה, ולכן אסור בכלל לחשוב על חלופות.
