תנאי נשים בהריון ויולדות באוניברסיטאות. כיום בישראל קיימות תשע אוניברסיטאות, מעל 45 מכללות, לימודי חוץ ולימודי תעודה רבים. מאות אלפי גברים ונשים ללא הבדל דת גזע וגיל לומדים במוסדות האקדמיה הישראלית. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2010 בכל משלבי התארים האקדמיים מהראשון עד השלישי מעל 50% מהסטודנטים היו נשים. ניתן לראות נשים בפקולטות שונות, במקצועות שונים ומכל הגילאים. האקדמיה וההשכלה פותחות שעריהן לנשים והן ברובן נענות בחיוב לאתגר.
ניתן להבחין שגילן של רוב הנשים הלומדות באקדמיה נע בין העשור השני לעשור הרביעי בחיים, בטווח גילאים שבין 18-40. כלומר, רוב הנשים הלומדות באוניברסיטה הן בשלב הפריון של חייהן. השנים בהן הן לומדות באוניברסיטה, הן גם השנים למימוש נשיותן והזמן להקים בו משפחה.
השיח הציבורי על תנאי נשים בשוק העבודה בכלל ותנאי נשים בהריון ויולדות בפרט הוא שיח אקטואלי וקיים בסאגה הציבורית. בימים אלה דנים בהצעת חוק בכנסת על הארכת ימי חופשת הלידה של האישה העובדת. בהיבט הזה, נראה שהאקדמיה, המתקדמת והנאורה, נותרה מאחור. באקדמיה חופשת לידה תנוע בין 3 שבועות לחודש וחצי שהוא זמן מקובל ל"משכב לידה" - זמן בו האישה מתאוששת נפשית ופיזית מתהליך ההריון והלידה. ברוב המוסדות האישה זכאית לחודש חופשת לידה. רבים הרופאים, אנשי המקצוע והיולדות עצמן יעידו כי אף תקופת זמן של שישה שבועות אינם מספיקים להתאוששות מוחלטת ומלאה של האישה. נוסף על כך, ברוב המוחלט של מחלקות האקדמיה במוסדות השונים חל איסור על הכנסת תינוק לשיעורים. הזוג הצעיר נדרש להסתמך על עזרת ההורים או לשלם מחיר יקר של מטפלת. ישנם מוסדות מעטים בהם יש מעונות המספקים שירות של טיפול לתינוק בגיל זה אך בהם נדרשת הרשמה מראש, לעיתים הרבה לפני לידת התינוק ואף לפני שהאם גילתה את קיומו.
האוניברסיטאות ה"מתחשבות" מציעות, באדיבותן, לדחות את הלימודים בשנה ולחזור על שנת הלימודים ללא תשלום. ולגבי חנייה? באוניברסיטת בר-אילן, למשל, ניתן אישור חנייה משבוע 27 ועד חודש לאחר תאריך הלידה המשוער. אם לפני שבוע 27 תסבלי מבצקות, כאבי גב ותחשבי שחלילה כבד לך, אם ילדת ואת מתאוששת מתפרים תיאלצי להתחנן לשומרים בכניסה או, לחלופין, להסתפק בחנייה הקרובה ביותר שתוכלי למצוא.
נראה, שעם האקטואליה של הנושא ומגמת השיפור המינימלית ומעוררת התרעומת, האקדמיה מתעלמת לחלוטין מכמות גדולה של סטודנטיות ומהשיח הציבורי, החשוב כל כך, של זכויות נשים המבקשות לשלב את האקדמיה עם המהות הקיומית הבסיסית שלהן. ואולי רק לי זה מפריע באופן אישי, אני מפונקת ולכל הנשים באשר הן הרי נגזר-בעצב תלדי בנים. ואולי, רק אולי, ניתן לחלום על קיום המשפט ילדים זה שמחה.
