X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הבחירות האחרונות בארה"ב, נועדו בראש וראשונה להכריע בשאלה מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, ובמקביל לקבוע גם את הרכב הקונגרס על-ידי בחירה מחדש של שליש מן הנציגים לבית-הנבחרים ולסנט
▪  ▪  ▪
טראמפ [צילום: איוון ווצ'י, AP]
פריסה גאוגרפית
קלינטון זכתה בעיקר במדינות מרובות האוכלוסין שלאורך החוף המערבי והצפון מזרחי, ואילו טראמפ זכה בעיקר במדינות מרכז ארה"ב.

סקרים עשויים להיות כלי מועיל להערכת מצב ולבחינה של מגמות ותהליכים, אולם תמיד ראוי לשאול לאיזו מטרה באמת עורכים אותם, והאם אופן הביצוע תואם מטרה זו. אלא אם מדובר ברצף של סקרים המתנהלים לאורך זמן ועל אותה אוכלוסייה, חייבים לזכור שמדובר בתמונת מצב רגעית ונכונה לרגע הדגימה. במצבים שבהם מתחוללים באוכלוסייה הנבדקת אירועים חריגים או מצב של אי-יציבות ומעברים קיצוניים ממציאות אחת לאחרת, מוטב להיזהר בפרוש הממצאים ולשקלל את המציאות המשתנה להערכת רמת-הסמך של התוצאות.
הבחירות האחרונות בארה"ב, נועדו בראש וראשונה להכריע בשאלה מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, ובמקביל לקבוע גם את הרכב הקונגרס על-ידי בחירה מחדש של שליש מן הנציגים לבית-הנבחרים ולסנט 1. מבחינה שלטונית, המצב האידאלי לנשיא נבחר הוא כאשר מפלגתו מצליחה לגרום להשיג רוב ממשי בין 435 ציריו, ובסינט על 100 החברים שבו 2. מצב טוב עוד יותר מתקיים, כאשר סמוך להשבעתו של נשיא חדש, מתחלפים גם שופטים בבית המשפט העליון לחוקה המונה 9 שופטים, הואיל והנשיא הוא זה שממנה שופטים חדשים, באישור הסנאט. כל המרכיבים הללו עמדו על הפרק בבחירות אלה, ולכן, מערכת הבחירות והפרשנויות שנלוו אליה וגם הסקרים והתגובות לתוצאות - כולם עמדו למבחן. הבדלי העמדות והגישות שקידמו שתי המפלגות הראשיות, שיקפו פערים גדולים מבחינה אידיאולוגית ומבחינה פוליטית-מעשית, ולכן הייתה חשיבות כפולה ומכופלת להערכה נכונה, באמצעות כלים מהימנים ככל האפשר, של הלך הרוחות הציבורי והשינויים המתחוללים בו לאורך כל הדרך, שנמשכה למעלה משנה.
המציאות שיקפה הלכי רוח פוליטיים, תקשורתיים ו"סיקריים" שברובם הניחו או צפו יתרון ברור לדמוקרטים ולהילרי קלינטון, מועמדתם לנשיאות. ההפרשים בסקרים וברוב העמדות ברשתות התקשורת היו משמעותיים, והדיווחים במרוצת כמעט כל מערכת הבחירות דיברו על ניצחון לקלינטון, כשהשאלה הממשית היחידה היא באיזה הפרש. אנו יודעים כיום שהתוצאות בפועל היו הפוכות בכל הפרמטרים, למעט יתרון לקלינטון בסך קולות הבוחרים בארה"ב רבתי. מתן תשובה לכל השאלות הנ"ל במונחי רוב-מיעוט נומינלי בארה"ב הפדרלית, איננה התשובה הנכונה לשאלת הבחירות העיקרית, משום שהחוקה האמריקנית קובעת אחרת והניצחון מוענק למי שזוכה ב-270 אלקטורים לפחות. עובדה זו הייתה ידועה מראש לכל הפוליטיקאים ולציבור הבוחרים. המשחק הפוליטי מכוון ליעדי אמת ולא לסימבוליקה עקרה. בוויכוח שהתנהל ועדיין מתנהל כאן ושם על לגיטימיות הבחירות, ביקשו הדמוקרטים לערער על התוצאות בתירוץ שבמניין הקולות הכללי בארה"ב הפדרלית, קיבלו כ-2.9 מיליון קולות יותר מטראמפ. אולם גם טיעון זה הוא טיעון עקר, משום שהדמוקרטים לא זכו ברוב קולות המשתתפים בבחירות (59.6% מבעלי זכות הבחירה) שכן מספר הקולות שקיבלו 2 המועמדים "העצמאיים" לנשיאות, עלה במעט על 4 מיליון מצביעים. לפיכך, הניסיונות המוזרים לטעון לאי-לגיטימציה של זכיית טראמפ (303 אלקטורים לעומת 227 אלקטורים לקלינטון ו-8 ש"התמרדו" והצביעו בניגוד למנדט שקבלו), הם אולי ביטוי אותנטי לאכזבה ותסכול אבל חסרי תוקף ריאלי. אין זו פעם ראשונה שלמפלגה שמועמדה זוכה בנשיאות, אין רוב קולות של הבוחרים, והיא אפילו איננה המפלגה הגדולה ביותר בין הבוחרים. זו תוצאה של שיטת האלקטורים הנהוגה בארה"ב.
עוד מעניין לציין בנקודה זו, שבבחינת התוצאות במדינות השונות של ארה"ב מתקבלת תוצאה לפיה זכה טראמפ ב-29 מדינות, ואילו קלינטון גברה עליו ב-21 מדינות. גם הפריסה הגאוגרפית של התוצאות מעניינת: קלינטון זכתה בעיקר במדינות מרובות האוכלוסין שלאורך החוף המערבי והצפון מזרחי, ואילו טראמפ זכה בעיקר במדינות מרכז ארה"ב. ממצא מעניין וחשוב בקונטקסט של הוויכוח הגדול על מדיניות ההגירה של ארה"ב, ואופן קליטתה.
מהתוצאות הנ"ל עולה האפשרות שהסקרים הגלויים, לפחות בחלקם, לא ממש ביקשו לבטא או להעריך את המציאות האלקטורלית בין הבוחרים, אלא שימשו חלק ממסע הבחירות הדמוקרטי או הפרו-דמוקרטי, שבקש לעצב דעת קהל בכיוון הרצוי לו - בחירה בקלינטון. אופי תעמולת הבחירות שניהלה קלינטון תומך בהערכה זו, משום שמסע הבחירות שלה נמנע במידה רבה מהתייחסות לנושאי הוויכוח המהותיים כפי שתוארו לעיל, ועסק באישיותו של טראמפ, בפרשיות אישיות מעברו, בחיפוש אחר מכשלות בניהול עסקיו הפרטיים עוד בטרם היה למועמד וכ"ב. הסתבר גם כאן שהציבור, במיוחד בדמוקרטיה מיומנת כדמוקרטיה האמריקנית, איננו טיפש. הציבור חיפש תשובות לדילמות ולקשיים בהם התחבט בימי "מלכותו" של אובמה, ובסופו של דבר לא רצה לראות בבית הלבן ממשיך מובהק של דרכו. שיעור ההשתתפות הנמוך בהצבעה, מעיד שלא התאוריות תפסו מקום ראשון בין מניעי המצביעים לצאת ולהצביע, אלא הסכמה עם העמדות המעשיות שהציג כל אחד מהמועמדים, ויותר מכך עם הערכה לגבי יכולתו של כל מועמד לספק את הסחורה שעליה ביקש אמון. בהקשר זה מעניין לראות את תגובות הציבור כל אימת שמסתמנת אפשרות או אפשרות כביכול, שטראמפ יסטה במידה כזו או אחרת מהבטחות הבחירות שלו, תהיה הסיבה אשר תהיה. עניין זה: משמעות הבטחת-בחירות של מועמד כהתחייבות לציבור הבוחרים, ראוי ללימוד מעמיק ולהסקת מסקנות בכל דמוקרטיה, ובמיוחד אצלנו. במציאות הישראלית, נהוג לראות במצעי המפלגות, המקבילים לתוכנית הפוליטית של המועמדים לנשיא בארה"ב, המלצה בלבד; לדידי, זו גניבת-דעת והונאה במודע של ציבור הבוחרים, ללא קשר להבדלים בשיטת הבחירות בין שתי המדינות.

טראמפ בקלפי [צילום: אוון ווצ'י, AP]

התקפה אישית
קלינטון הציגה תוכנית-המשך לאובמה, בשילוב עם התקפות אישיות על טראמפ והתאמתו האישית לנשיאות. האסטרטגיה הייתה להמאיס את הדמות ולנכר אותה בעיני הציבור, מבלי להיכנס לדיון מעמיק בנושאי מהות.

סימני שאלה
נראה שחל כרסום משמעותי בתמיכה הגורפת בשיטה הקיימת, שהייתה נחלת רוב הציבור האמריקני
▪  ▪  ▪

התגובות שהתפרסמו לגבי תוצאות הבחירות משני הצדדים, מעידות על לא מעט סימני שאלה בשתי המפלגות הגדולות - פרשנים, פוליטיקאים, אקדמאים וסתם אזרחים - לגבי שיטת הבחירות הקיימת וישימותה למציאות החדשה המתהווה במהירות בארה"ב. נראה שחל כרסום משמעותי בתמיכה הגורפת בשיטה הקיימת, שהייתה נחלת רוב הציבור האמריקני. התמיכה נבעה בין היתר מתוך הבנה ויחס אמוציונלי לשיקולים ולעקרונות שהנחו את "האבות המייסדים", כאשר הגדירו את שיטת הבחירה בזיקה הדוקה לעקרונות החוקה האמריקנית. אני נוטה לייחס את שינוי היחס מצד רבים בציבור, לשינויים הדמוגרפיים-תרבותיים באוכלוסייה, על-רקע ההגירה המסיבית והשתלטות ההשקפות הפוסט-מודרניות על חוגים רחבים. בין גורמי הספק, המתבקשים כמעט מאליהם, אפשר לציין כקרוב ראשון את הנקודות הבאות:
שיטת האלקטורים - נראה שרבים סבורים שהגיעה השעה לשנות שיטה זו ולעבור לשיטה יחסית רגילה "ופשוטה" יותר. השאלה הופכת משמעותית, ככל שגובר הקיטוב החברתי, המחדד את נושא הלגיטימיות כחלק משאלת האמון בשותפות, וכשאלה של צמצום במוכנות להשקיע בהשתתפות פעילה בחיים הדמוקרטיים.
פריסת תקופת ההצבעות - בבחירות האחרונות היה משך תקופת ההצבעות בפועל במדינות מסוימות, שבועות ארוכים. יום הבחירות עצמו, 8..1.17, היה "היום הסוגר" את תהליך ההצבעה. במהלך תקופת ההצבעה, התחוללו בארה"ב ובעולם אירועים, שלדעת רבים השפיעו על עמדותיהם של אזרחים ושינו את הצבעותיהם. מאלה שהצביעו מוקדם יותר, נמנעה אפשרות זו 3.
ההפגנות האלימות נגד טראמפ בעצרות הפתוחות - טראמפ, איננו דמות אנונימית בארה"ב, אולם לא הגיע להתמודדות מהמסדרונות הפוליטיים. לכן, התבסס לא מעט על עצרות-עם מרובות משתתפים, ליצירת קשר והיכרות עם ציבור הבוחרים. מסע הבחירות שלו לווה בהפגנות-נגד רבות של תומכי המחנה הדמוקרטי, שלא חסרו מרכיבים אלימים. בין אם הייתה יד מכוונת ומממנת לכך ובין אם לאו, הרושם שלי הוא שעצם תהליך ההצבעה הממושך, הלהיט את הרוחות והעצים את התופעה, שלדעת רבים הייתה חריג בולט במסע בחירות זה. הפגנות אלימות במהלך מסע בחירות, הם מציאות אנטי-דמוקרטית, שיש בה כדי להשפיע על מידת ההשתתפות ואופן ההצבעה של האזרחים; כל דרך שתרסן תופעה זו בעתיד, תהיה מבורכת.
מסע בחירות אמוציונלי ובעל גוון אישי - מסע הבחירות האחרון התאפיין באסטרטגיות נוגדות של המחנות המתמודדים. טראמפ הציג בראש דבריו מספר מסרים עקרוניים שמשמעותם הייתה שינוי מדיניות מהותי מזה שקידם אובמה: הגירה, "אובמה קֶאר", ההסכם עם אירן, צמצום המיסוי על חברות ויחידים, חיזוק הצבא ושימורו, החזרה או פיתוח מקומות עבודה למעמד הבינוני בארה"ב לצד השקעות ענק בתשתיות כתמריץ לצמיחת המשק. אלה היו בין האלמנטים המרכזיים בתוכניתו. קלינטון הציגה תוכנית-המשך לאובמה, בשילוב עם התקפות אישיות על טראמפ והתאמתו האישית לנשיאות. האסטרטגיה הייתה להמאיס את הדמות ולנכר אותה בעיני הציבור, מבלי להיכנס לדיון מעמיק בנושאי מהות. לשם כך הוכנסו למסע סיפורים על הרפתקאות טראמפ עם נשים בעבר הרחוק והקרוב יותר, צוטטו דבריו בגנות ההגירה האנרכית לארה"ב דרך גבולה הדרומי כאות לשנאת הזרים ההיספנים ולובו היצרים של האַפרו-אמריקנים שקרוב ל-95% מהם תמכו באובמה ב-2008, ומעט פחות מכך גם ב-2012 4. למסע הבחירות של קלינטון נרתמו גם אובמה ואשתו - שאופיינו בשלהי הקדנציה של אובמה בדימוי ציבורי חיובי חזק יחסית - בעוצמה ותכיפות כפי שלא עשה שום נשיא לפניהם. אסטרטגיה זו גרמה לשני נזקים חמורים: הדרת הדיון הציבורי מנושאי-היסוד, והעכרת האווירה ברחוב האמריקני. הקרעים הרבים שהתהוו בחברה זו בימי אובמה ולא מעט בהשפעתו, התחדדו והחריפו לקראת סיום כהונתו. בסוף מסע הבחירות היו רוב המשקיפים בדעה שהחברה האמריקנית מקוטבת כפי שלא הייתה בעבר. במקום שמסע הבחירות ישרת כשסתום פורק-לחץ ויקרב את הזרמים הנוגדים, חידד הוא את ההבדלים ואת התובנה שארה"ב נמצאת על סף-פרשת דרכים, והבחירות יכריעו בעניין לפרק זמן ממושך אם לא לתמיד.


מכשלות השיטה
את ראשית השפעתן השלילית של מכשלות השיטה האמריקנית במדינה מקוטבת, ראינו בבחירות האחרונות.

כוחם של המהגרים
הפיזור הגאוגרפי של מהגרים במדינות ארה"ב, בשיטת האלקטורים הקיימת, עשוי להכריע באופן טכני את תוצאות הבחירות, אם למשל, יחזק את מעמדם של הדמוקרטים במדינות שהיסטורית תומכות ברפובליקנים, או במדינות שבהן מספר המהגרים גדול, יגדל עוד יותר ויגדיל את ייצוגן הדמוקרטי במאגר האלקטורים הכללי
▪  ▪  ▪

אם תשתנה השיטה האמריקנית, בהשפעת עובדות אלה ואחרות, ייווצר בשטח משחק כוחות ושיקולים חדש בניהול מערכת הבחירות. אם לא תשתנה השיטה, לקחי המערכה הנוכחית מלמדים שהשאלה העיקרית - מיהו המועמד המוביל ועד כמה יציבה הובלה זו - צריכה להישאל אחרת, ולהיות מגובה במבחני עומק של מרכיבי התהליך כולו. בחברה משוסעת ומשתנה אין מקום להנחות-מוצא-מוטות-עבר לגבי התוצאה או לגבי רמת הסיכויים; הכל אפשרי והבלתי-צפוי הוא האפשרי החשוב ביותר.
מערכת הבחירות האמריקנית מוזרה גם בכך שהאלקטורים אמורים לייצג רצון ציבורי משוקלל של המשתתפים בבחירות לפי מפתח מספרי מסוים המשקלל את מספר תושביהן של מדינות הפדרציה. אם חרף כוונה זו עשוי להיווצר מצב בו האלקטורים, על-פי החלטה אישית שלהם 5, אינם מצביעים לפי מהות המנדט שהופקד בידם או נמנעים, ובכך עלולים לקבוע את תוצאות הבחירות במהופך מרצון הבוחרים, או אז יתהווה מצב שלא יאמן.
פרוורסיה נוספת נובעת מהעובדה שממשל אובמה אִפשר הגירה בלתי-מבוקרת של מיליוני זרים - רובם היספנים - לארה"ב, שיש האומדים אותה ב-11 מיליונים 6, במהלך 8 שנות כהונתו. חלקם התאזרח במדינות השונות, אולם פיזורם במדינות אלה אינו אחיד או מבוקר. ספק גדול אם מישהו לקח בחשבון מהגרים אלה בכל הנוגע לדעותיהם, הבנתם לעומק את ההוויה האמריקנית ואת משקל מדיניות ההגירה בקביעת תוצאות הבחירות. גודל האוכלוסייה משפיע על מספר האלקטורים ש"תורמת" כל מדינה למאגר הכללי של 535 האלקטורים, במיוחד בשיטה שבה הזוכה ברוב הקולות "לוקח הכל". הפיזור הגאוגרפי של מהגרים במדינות ארה"ב, בשיטת האלקטורים הקיימת, עשוי להכריע באופן טכני את תוצאות הבחירות, אם למשל, יחזק את מעמדם של הדמוקרטים במדינות שהיסטורית תומכות ברפובליקנים, או במדינות שבהן מספר המהגרים גדול, יגדל עוד יותר ויגדיל את ייצוגן הדמוקרטי במאגר האלקטורים הכללי. דומני שצלילי המאבק נגד רעיונות טראמפ ששמענו מפי ראשי ערים גדולות בכמה ממדינות אלו - כגון: ניו-יורק, לוס-אנג'לס ושיקגו, בשאלת הפיכתן ל"ערי מקלט" למהגרים בלתי-חוקיים, מרמזים על צורך בחשיבה אסטרטגית-פוליטית "מתוקנת" לקראת הבחירות הבאות, ולאו-דווקא על הומניזם אוטופי. הנחה זו עשויה לא להתאמת או אפילו להצטמצם, אם מדיניות טראמפ תחולל מהפך גדול עבור המעמד הבינוני בארה"ב, אולם "האיום" העקרוני קיים.
הכרעה דמוקרטית במדינה דמוקרטית הומוגנית או שסועה - במדינה הומוגנית, הכרעה באחוזים בודדים נתפסת כלגיטימית ומספיקה מבחינה פורמלית להחלפה נוחה וחלקה של השלטון בבחירות מסודרות ו"שקופות". במדינה שסועה, שבה מתנהל מאבק אידיאולוגי קרדינלי על שורה ארוכה של נושאי-יסוד, שתוצאותיו ארוכות-טווח, לא זה המצב. את ראשית השפעתן השלילית של מכשלות השיטה האמריקנית במדינה מקוטבת, ראינו בבחירות האחרונות. להערכתי גדול הסיכוי שנראה זאת ביתר שאת בבחירות האמצע הקרובות ב-2018, ובבחירות הכלליות שלאחר מכן, ב-2020. תופעות דומות ראינו בישראל בבחירות האחרונות וגם קודם לכן. הדָמִיות (similarity) בין ישראל לארה"ב רחבה ומפתיעה מאוד, חרף השונות בוותק הדמוקרטי ובמבנה ושיטות הפעולה של הממשל. נראה שהכוחות המגזריים-אינטרסנטיים הנובעים מהמבנה החברתי והמוסדי הבסיסי של המדינה הדמוקרטית, משקפים עוצמה גדולה בהרבה מזו של אידיאולוגיות שכיחות.
כאשר שתי מערכות-השפעה אלו מתעמתות, הפרקטיקה גוברת על הדמיון המופלג. הציבור מחפש תחילה ביטחון, תעסוקה, פרנסה הוגנת ובריאות, ורק א"כ יאות לחשוב על חופש ביטוי אבסולוטי, גלובליזציה, אנרכיה ובלבד שהאחרונים לא יסכנו את הראשונים. על-כן, יבחר לשלוט מי שעונה בסבירות טובה על העדפות אלה.

הערות

1. הנציגים נבחרים לתקופה של 6 שנים. מדי שנתיים מתקיימות בחירות ל-1/3 מחברי הקונגרס ובמחזור של 6 שנים עומדים כל הנציגים לבחירה מחודשת. בשנת בחירת הנשיא (אחת ל-4 שנים), חופף מועד הבחירות לנשיאות את מועד הבחירות לקונגרס של אותה שנה.
2. ראה ויקיפדיה
3. המקרה החריף ביותר היה פרסום הודעתו של ראש ה- FBI, קומי, על חידוש החקירה נגד קלינטון בנושא הדוא"ל שלה, כשבועיים לפני התאריך הסוגר, אחרי שהודיע ביולי שלא נמצאה סיבה להעמידה לדין. והודעה נוספת של קומי, כשבוע מאוחר יותר, המודיעה שגם בבדיקה השנייה לא נמצאו ממצאים מחשידים. ההליך כולו עורר לא מעט סימני שאלה. גורם בולט נוסף היה שטף הפרסומים של וויקיליקס, בשבועיים האחרונים שלפני הבחירות, פרסומים שציטטו מידע מביך מתוך מאגרי מידע ממשלתיים, שעוררו רחש-בחש ציבורי ותקשורתי ושמועות על חדירה רוסית למאגרי הממשל ופרסומים בהשראה רוסית, שנועדו לסייע טראמפ, גם אם לא היה בהם אקדח מעשן של ממש. במצבים כאלה, גורם הספקנות די בו כדי להשפיע על דעת הקהל, שגם בלעדיו פוסחת לא מעט על שתי הסעיפים.
4. חרף התמיכה העצומה שקיבל אובמה במגזר זה, התמורה שקיבל המגזר בשיפור מצבו הכלכלי ומעמדו החברתי בעידן אובה, הייתה מאכזבת מאוד, והביאה לשינויים לא מבוטלים בדפוסי ההצבעה של המגזר לטראמפ.
5. בבחירות האחרונות נמנעו שלושה אלקטורים שאמורים היו להצביע טראמפ מהצבעה עבורו ו-5 אלקטורים נמנעו מהצבעה עבור קלינטון. הימנעות זו חיזקה את נצחונו של טראמפ במבחן האלקטורל-ווטס, שעה שקלינטון, קבלה רוב של כ-2.9 מיליון מצביעים יותר מטראמפ במניין הרגיל של כלל הקולות הכשרים (שכזכור, לא היוו רוב במניין כלל הקולות הכשרים).
6. 10 מיליונים הם כ-7.7% מכלל המשתתפים בבחירות. 2.9 מיליון הקולות שקבלה קלינטון יותר מטראמפ, הם 2.2% מכלל המשתתפים בבחירות, ו-1.3% מכלל בעלי זכות הבחירה.

תאריך:  16/01/2017   |   עודכן:  16/01/2017
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות רפי לאופרט לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עוד על הבחירות בארה"ב 2016 וניצחון טראמפ
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
בקשר לסקרים אתה פשוט טועה.
אהוד פרלסמן  |  16/01/17 16:18
 
- אתה קשוח מדי
אלטע קאקער  |  17/01/17 18:31

פורום: בחירות בארה''ב
+
האמריקאים לא ליכודניקים
רולי  |  4/11/16 15:26
 
- הנך אדם בעל דמיון ילדותי ושגוי
למגיב  |  5/11/16 16:50
 
- בלי הליכודניקים הייתם מזמן
יחי videla  |  11/11/16 07:55
 
- חחח צודק מי היה נותן לנו את
CFH  |  12/11/16 17:11
 
- רולי יקירי/יקירתי, אין לי מה
ברוך שטיין  |  14/11/16 08:48
 
- איזה כיף לקרוא את זה כיום!LOL! ל"ת
השמאל היהיר הוכה.  |  23/01/17 18:49
+
על גניבת הדת, השקרים וההזיות.
אלכס190  |  23/01/17 14:06
+
מה שמוכיח ששיטת האלקטורים פשטה
שבצ"י חלובצ"יק  |  31/12/16 23:33
 
- דברי הבל. אין משמעות להפרש
בני בנקר  |  13/01/17 12:16
+
כתבתי בטרם הבחירות בארה"ב
דודינקה  |  20/12/16 17:16
+
מה שנכון נכון.
9-9-9.  |  20/11/16 15:10
 
- אוהדי קלינטון, המיטב באוכלוסיה
רון ה.  |  21/11/16 15:12
 
- האם טראמפ מבצע U-TURN ?
רון ה.  |  24/11/16 12:54
 
- FAKE-NEWS, המיטב:
רון ה.  |  2/12/16 11:04
+
חומיני ערפאת ואחים מוסלמים
@ בנצי א @  |  20/11/16 11:48
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
בחירות בארה''ב
יצחק מאיר
הוא צעיר. במלא אונו    בארצו המקוטבת קיטוב הנראה מדי יום ביומו כהולך ומשיק לטרגי, הוא אהוב יותר מכמעט כל הנשיאים בדברי ימיה של ארצות הברית
רפי לאופרט
ככל שחולף הזמן וכהונתו מתקרבת לסיומה, מתגלה יותר ויותר אופיו האמיתי: מתנשא, נקמן, שחצן, מאחז עיניים, נואם מעולה ואיש ביצוע עלוב
עידן יוסף
אומר כי מתקפות סייבר לא השפיעו על בחירתו לנשיא    האשים בטוויטר כי המפלגה הדמוקרטית כי לא איבטחה כיאות את מחשביה וכי למחשבים של המפלגה הרפובליקנית יש הגנה חזקה
אהוד פרלסמן
כמעט 2.9 מיליון קולות, שהם 2.1% מסך כל קולות המצביעים בארה"ב, הפרידו בין קלינטון לטראמפ, ובכל זאת היא הובסה. במאמר מוצגים הנתונים המסבירים כיצד זה קרה
רפי לאופרט
תפיסת העולם של אובמה ושל הקבוצה שייצג בחברה האמריקנית, משנה את אופיה ומהותה של ארה"ב; אם תמשיך קבוצה זו להשפיע, תסכן לטווח הארוך את עצם קיומה של ארה"ב כפי שהייתה מוכרת לנו
רשימות נוספות
איך נבחר דונלד טראמפ?  /  אור לוין
"רוסיה סייעה לטראמפ"  /  איתמר לוין
טראמפ: לשלול אזרחות משורפי דגל אמריקני  /  איציק וולף
על ניסיך ועל נפלאותיך  /  מנחם רהט
יום-הולדת שמח  /  רפי לאופרט
הסקרים בארה"ב דייקו באורח מדהים  /  אהוד פרלסמן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il