הייתי מציע לראש ה
ממשלה כי במסגרת הטיפול במצב המשבר האחרון בו הוא נתון ועקב העובדה שהוא לחיץ ולחוץ מטבעו, שלא יאמר מילה אחת, או יכתוב מילה אחת, ללא אישורו של עו"ד
יעקב וינרוט. אם לא יעשה כן הוא עלול למצוא עצמו בצרה צרורה. לעניות דעתי הוא כבר הסתבך בצרה כזו.
אם מנתחים נכון את מה שנכתב על-ידי נתניהו בפוסט מיום 16.1 בדף הפייסבוק שלו, עולה שראש הממשלה מודה מפורשות בביצוע עבירה של הפרת אמונים ולשם הפללתו בעבירה זו כמעט שאין צורך בעובדות נוספות מלבד הוכחת קשר חברי בין נתניהו למר
שלדון אדלסון - עובדה הידועה לכל.
תחילה ציטוט הטקסט המפליל: "כולם יודעים שהתנגדתי התנגדות נחרצת לחוק
ישראל היום, שאחרים רקחו ויזמו עוד הרבה לפני הבחירות של 2013. במשך חודשים ארוכים מנעתי את הבאתו של החוק להצבעה טרומית. משהגיעה ההצבעה, הצבעתי נגד החוק יחד עם קומץ חברי כנסת שכלל את רוב חבריי בליכוד. גם ידוע שלאחר שהחוק עבר ברוב גדול, פירקתי את הממשלה והלכתי לבחירות לכנסת, בין השאר בגלל החתרנות מתוך הממשלה להעביר את החוק. כולם גם יודעים שעם הקמת הממשלה החדשה לאחר הבחירות, הכנסתי סעיף מפורש בהסכמים הקואליציוניים כדי למנוע הישנות חקיקה כזאת. בגלל כל זה - לא קרה כלום. ישראל היום נשאר על-כנו, משגשג ופורח. ואילו התקשורת הרעה שקיבלתי ב
ידיעות אחרונות ו-ynet לא פסקה ולו לרגע".
חוק ישראל היום למי ששכח היא הצעת חוק המחייבת עיתון בעל תפוצה מסוימת להימכר במחיר מינימום, והוא נועד למנוע הפצת עיתונים חינם על-ידי בעלי הון ששיקולי עלות כלכלית אינם חשובים להם, מה שיכול לגרום לפגיעה קשה בעיתונות הכתובה המצויה במשבר.
קשר אישי הדוק איני נדרש כלל לשאלה אם מדובר בחוק מוצדק. מדובר בחוק שנועד להסדיר הסדר כלכלי מסוים, לא למנוע חופש ביטוי מאיש וככזה היה צריך להתקבל או להידחות. אין ספק שהחוק היה מגביל את תפוצת החינמון ישראל היום מן הסתם בגלל שחלק ניכר מאלו שלקחו אותו עשו זאת כי חולק בחינם.
נתניהו אומר לנו שהתנגד לחוק בכל דרך פוליטית עד שפירק את הממשלה והלך לבחירות. עובדה זו בצירוף הידיעה על הקשר האישי ההדוק בין בעל העיתון שלדון אדלסון לראש הממשלה היא כל מה שאנו צריכים לדעת בשלב זה. די בעובדות אלו על-מנת לקבוע שעל נתניהו היה לפסול עצמו מכל עיסוק בנושא ישראל היום בשל הקרבה לבעליו והעניין האישי שלו בעיתון.
נתניהו במקום לפסול עצמו מלעסוק בכלל בתפקידו הציבורי בעיתון ישראל היום, כי יש לו נגיעה פרטית מובהקת בנושא, מתגאה בכך שלא רק שלא פסל עצמו לעסוק בנושא, אלא הוא ניצל את כוחו וסמכותו כראש ממשלה לפרק ממשלה וללכת לבחירות שעלותן היא לפחות מאות מיליוני שקלים. יתר על כן הוא דרש לעצמו לאחר הבחירות את תפקיד שר התקשורת ועיגן את ההתנגדות לחוק בהסכם הקואליציוני.
זו בדיוק מהותה של עבירת הפרת האמונים - אסור לאיש ציבור להיות במצב של ניגוד אינטרסים מסוג זה. אסור לו לפעול בתפקידו הציבורי בנושא שיש לו נגיעה אישית ביחס אליו. אפילו כל הקשר שבין נתניהו לעיתון הוא חברות אישית עם בעליו שלדון אדלסון [ואנחנו יודעים שזה בהחלט לא ממצה את הנושא] די היה בכך על-מנת לפסול אותו לעסוק בסוגיה.
לא רק שנתניהו עסק בכל מאודו בתפקידו כראש ממשלה בנושא, הוא מתגאה שלא רק עסק בו, אלא פירק ממשלה ושלח את עם ישראל לבחירות שעולות הון עתק למשק רק לצורך הגנה על ישראל היום. בכך לא מיצה את הטיפול. לאחר הבחירות עיגן בהסכמים הקואליציוניים את המשך השמירה על העיתון.
איני יכול לחשוב על הודאה יותר מפורטת וברורה בביצוע עבירת הפרת אמונים ואיני יכול להבין כיצד כל הסובבים את ראש הממשלה אינם מתייחסים לסוגיה. זו מהותה של עבירת הפרת האמונים - פעולה בסמכות ציבורית בתפקיד ציבורי כאשר יש לך נגיעה פרטית, או עניין אישי בנושא הפעולה. זו בדיוק העבירה בה הורשע
אהוד אולמרט בנסיבות חמורות הרבה הרבה פחות.
אבקש לשים לב - איני מתייחס כאן לכל האינפורמציה הנוספת שנמסרה לקורא ממקורות אחרים והיא שישראל היום משמש למעשה כביטאונו האישי של נתניהו, שיש לו בעיתון השפעה כזו שהוא יכול להגביל אם ירצה את תפוצתו וכך הלאה. די בכך שניתן לבסס את הקשר האישי הידידותי ההדוק בין נתניהו לבעל העיתון. כל היתר הוא תוספת רצויה אבל לא הכרחית לצורך קביעתי שבכותרת.
מעניין אם היועץ המשפטי יידרש בכלל לסוגיה - אני מהמר שלא.
