כמו ברוב מדינות העולם הנאור גם בישראל חיות שתי קבוצות המנוגדות אחת לשנייה: עשירה וענייה. הקבוצה העשירה זוהי הקבוצה שיש לה מספר רב של מכוניות, היא נוסעת לחו"ל לפחות פעמיים בשנה, והיא מבוססת לרוב.
הקבוצה הענייה היא זו שחיה בשיכוני עוני בערים הגדולות, שאנו מכירים אותה בעיקר מהדוחות של הביטוח הלאומי והמועצה לשלום הילד.
השבוע פורסמו שני דוחות כאשר כל דוח מתייחס לאחת הקבוצות. הדוח של המועצה לשלום הילד, שלפיו כל ילד רביעי בישראל רעב ללחם, מייצג את הקבוצה הענייה, ואילו הדוח שמתייחס להרגלי הגלישה של בני-הנוער ברשתות החברתיות מייצג את השכבה המבוססת (כי סביר להניח שלילד עני אין מחשב).
לפעמים אני תמה: איך במדינה שבה אנשים חיים יחסית טוב, יש עניים שאיש אינו דואג להם?
וכאשר מוצגים דוחות העוני שונים, אנחנו מזדעזעים וממשיכים הלאה כאילו לא קרה דבר. התשובה נעוצה בכך שהמדינה הזניחה במשך שנים את השכבות החלשות שגם כאשר ניתן להם תוספת כסף, איש אינו טורח ליידע אותם כיצד ניתן לקבלו, ובכך נוצרים בקופת המדינה הרים של כסף שאיש לא בא לדרוש.
למרות נתוני העוני הקשים, לכל ילד חמישי בישראל יש סמארטפון עמו הוא מבלה ברוב שעות היום.
נתוני הדוח המציין את הרגלי הגלישה א. 85% מהילדים בגילאי 17-9 נוהגים לגלוש באינטרנט לפחות פעם ביום.
ב. 39% מבני-הנוער נוהגים להעביר פרטים אישיים לאנשים שהם לא מכירים.
ג. רוב בני-הנוער גולשים באינטרנט 3.8 שעות בממוצע ליום.
ד. 45% מההורים נוטים שלא לעקוב אחר מעללי הילד ברשתות החברתיות.
נשאלת השאלה: כיצד קורה הדבר? רוב הילדים נולדים למציאות שבה הזהות הווירטואלית חשובה יותר מהזהות האישית. כלומר, מה שנעשה במרחבי הרשת משמעותי יותר ממה שנעשה בחיים האמתיים. דבר זה נובע מכך שבמרחבי הרשת אין חוקים וכללים המכבידים על הילד, בעוד בעולם האימתי יש ויש, וכן קל יותר בעזרת שליחת סרטון או כתיבת פוסט לצבור קהל מעריצים רב.
ההורים מתקשים להתנייד בעולם הווירטואלי (מאחר שלרוב הוא די חדש להם) בין-השאר כי הם רגילים לציית לכללים המונהגים בעולם האמיתי.
הפתרון לבעיה כדי לגשר על הפער יש לעשות שני דברים במקביל:
א. לפתוח קורסים לאנשים מבוגרים וללמד אותם על מרחבי הרשת.
ב. לחנך את הילדים לגלישה בטוחה ברשת תוך הגדרת הסכנות הצפויות בה.
במדינה שבה לכל ילד חמישי יש טלפון חכם צריך לדאוג שהוא והוריו יידעו מה מותר ומה אסור לו לעשות כאשר הוא גולש ברשתות החברתיות.
