שנה לא פשוטה עברה על המגזר הערבי בישראל בכל תחומי החיים. שנה נוספת עברה כאשר לא הצלחנו לצמצם אפילו לא חלק מהפערים הגדולים שקיימים בינינו לבין המגזר היהודי במדינה.
ואותה שאלה מהותית שאנחנו מעלים מדי שנה נשאלת שוב הפעם, האם בשנת 2017 נהיה עדים לתחילתו של שינוי אמיתי? שינוי אשר יוביל את המגזר הערבי למקומות שווים עם המגזר היהודי או אפילו קרובים להיות שווים? אני בספק!
בשנת 2016 הימין הקיצוני במדינת ישראל לא חסך ולא הרפה. בכל הזדמנות ולפעמים אפילו בלי לחכות להזדמנות מצאנו את עצמינו, כמו שהתרגלנו בשבעה עשורים האחרונים, להיות בעמדה של ה"מחבל", "הערבי הרע", אשר מאיים בהיותו נושם אוויר צח על ביטחון המדינה והתושבים, הערבי שבעיני הרוב המוחלט הוא טוב רק כאשר הוא מת, הערבי אשר השר ליברמן קורא לעשות לו טרנספר מהאדמה בה הוא נולד ונולדו הסבים של הסבים שלו.
אותו ערבי שהואשם שעות ספורות אחרי שפרצו שריפות באדמתו, בעיר או בכפר שבה הוא נולד וגר, מצא את עצמו האשם המרכזי במה שראש הממשלה החליט לקרוא לו "אינתיפאדת השריפות" ועד לרגע זה אין שום עובדות לכך שהיו הצתות מכוונות. אותו ערבי אשר נשללות ממנו שלל זכויות מדי יום כמו שקרה בבאר שבע, שבעקבות תלונת התושבים הופסקה הכריזה בערבית באוטובוסים, למרות שהשפה הערבית - שפת האם שלי - היא שפה רשמית במדינה!
עם זאת, הרשיתי לעצמי להסתכל עלינו מהעמדה של צופה מהצד, ושאלתי את עצמי בו-זמנית האם אוכל להיות אוביקטיבית ולהפסיק לרגע להאשים את הממשלה ואת הימין הקיצוני ואת שונאי הערבים ואת אותם קולות אשר קראו לי בפרצוף במשך 33 שנה אין ספור פעמים "ערבייה מלוכלכת", ו"לכי לגור בעזה", בכל מה שקורה סביבי?
התשובה הייתה שלילית!
מעגל ההשפעה אני לא יכולה להיות אוביקטיבית ... ואני לא צריכה להיות אוביקטיבית בשביל להגיד במלוא הפה שיש לנו אחריות אישית, ושיש במקביל לזכויות שנשללות מאיתנו רק בשל היותנו ערבים גם הרבה דברים אשר נמצאים במעגל ההשפעה שלנו ואנחנו יכולים לשפר אותם באופן משמעותי אנחנו עדים למקרי אלימות קשים ברמה יומית במגזר הערבי, הכותרות מדברות בעד עצמן. רצח עשר נשים מהחברה הערבית בשנת 2016, נשק בלתי חוקי בכפרים שמגיע לידי קטינים, ומה עם הוונדליזם? הרס ופגיעה מכוונת ברכוש ציבורי בתוך הכפרים או השכונות הערביות?
חילוקי דעות בנוגע למלחמה בסוריה מגיעות עד כדי אלימות גופנית, אלימות מילולית ברשת ואיומים על חייהם של אלה שמתנגדים למשטר של אסד או כאלה שתומכים בו. ובימים האחרונים הרצח של ליאן נאסר בת ה-19 שהייתה מעורבת בפיגוע באיסטנבול חושף את המאבק הקשה שחיה האישה הערבייה יום יום, והמקרה מצית את הרשת בגל של האשמות - "מה עשתה בחורה ערבייה מוסלמית מטירה במועדון באיסטנבול"?, מרגע ששמעתי על הפיגוע ועל זה שיש הרוגה ערביה הייתי בטוחה שזה עניין של זמן והגל הזה יגיע, כי אנחנו אלופים בלהרוג את הקורבן פעמיים!
מותה הטרגדי של ליאן משקף את המוות האיטי או והפתאומי לערכים שפעם דיברנו עליהם בכבוד ! לערכים שגרמו לי לענות לאלה שקראו לי בתקופה של "צוק איתן" ובתקופה של מלחמת לבנון "ערבייה מלוכלכת" במקומות ציבוריים ואפילו באוניברסיטה. הייתי מסתכלת עליהם עם חיוך רגוע על הפנים ואומרת שאני "ערבייה גאה"!
בהלוויתה של ליאן נכחו אלפים בכדי לנחם את הוריה ומשפחתה, ואיחלו שאלוהים ירחם על נשמתה. בתוכנית שלי ניחמתי את בני משפחתה בכאב רב, וגם איחלתי שאלוהים ירחם על נשמתה, ובאותה המידה, איחלתי לעצמינו שנרחם אחד על השני ושנרחם על עצמינו, כי כמו שאנחנו אומרים "מהרחם של הקשיים, תיוולד התקווה"...
