לא עוברות שעות מאז אובמה אינו יותר נשיא ואנו עדים לניפוץ כמה מ"מורשות" אובמה. לפי שעה מדובר ב"מורשות" שעיקרן נושאי פנים אמריקנים. החידה הגדולה בעיני היא מה יהיה עם "המורשת" של הסכם הגרעין עם אירן. אבל, דוחקת ומיידית יותר, לדעתי, היא החידה של "המורשת" הסורית. איך יטפל בה ממשל טראמפ? ממשל אובמה השאיר כאן ירושה של אנרכיה, טבח עם, איסלאם קיצוני משגשג, ומעל לכל הגמוניה רוסית וגם אירנית הנושא הסורי הוא למעשה כיום הנושא הבינלאומי החם ביותר, והוא נקודת המפתח, לדעתי, ליחסים העתידיים בין אובמה לפוטין.
רווחת מאוד גישה הגורסת כי טראמפ יפנה את הבמה הסורית לרוסים, והם יהיו אלו שיקבעו את העתיד שם. אם גישה זאת נכונה הרי פירושו של דבר ניצחון לנשיא אסד הרוצח, ולמה שנקרא בזמנו "ציר הרשע" שכלל את אירן, חיזבאללה וסוריה של אסד. יתר על כן, משמעות ה"ויתור האמריקני" היא גם ניצחון לזרם השיעי על הזרם הסוני; ניצחון לאירן שתיהפך לכוח האזורי השולט בסהר הפורה מעירק דרך סוריה ועד לבנון והים התיכון; ובו בזמן, זאת תהיה מפלה למדינות הסוניות ובראשן סעודיה.
איני מקבל את הגרסה הזאת, ומתקשה לראות את הממשל האמריקני החדש מוכן לוותר בצורה גורפת לפוטין ולהפקיר את סוריה בידיו וביד ציר הרשע. מדוע?
ראשית, לפי כל הידוע ממשל טראמפ רואה באירן אויב. אירן שולטת כבר למעשה בעירק, ודומני שארה"ב לא תוכל לעשות דבר בעניין זה. ברגע שצבא ארה"ב עזב את עירק, היה ברור לכל בר דעת כי היא תיפול בסופו של דבר כפרי בשל בידי האירנים. כיום, הכוח היבשתי החזק והגדול ביותר בסוריה במחנה של
בשאר אסד הוא של אירן: כוחות אירנים ישירים "ממשמרות המהפכה"; כוחות של מליציות שיעיות מעירק ומאפגניסטן, וחיזבאללה. הוא כיום בשר התותחים העיקרי של המשטר האירני. האם ממשל טראמפ יתן ידו לשליטה אירנית בסוריה?
שנית, מדינות ערב הסוניות, ובראשן סעודיה ומצרים, מצפות מממשל טראמפ שיתמוך בהן מול אירן. אז, כמו אובמה, הוא יזניח אותן?
שלישית, ישנה ישראל, בעלת הברית.
לדעתי האינטרס העליון של מדינת ישראל מצוי קודם כל במרכיב השלילי: כללית, שבסוריה לא יהיה שלטון של ציר הרשע, וקונקרטית: שרמת הגולן לא תהיה בידי ציר הרשע; שכוחות חיזבאללה וכוחות משמרות המהפכה האירניים לא יהיו שם! זאת, לדעתי, צריכה להיות העמדה הישראלית שתוצג בפני ממשל טראמפ. להערכתי העמדה הזאת והעמידה עליה הם קריטיים ועדיפים בהרבה על השגת הסכמות אמריקניות כאלו או אחרות להתנחלויות ובניה בהתנחלויות .זהו נושא ביטחוני מהמעלה הראשונה, ולכן יש חשיבות יתרה להבנות שתושגנה בין פוטין לטראמפ בנושא הסורי.
וכמה מילים על המצב בשטח להבנת הדילמות ומורכבות הנושא. כיבוש מזרח חלב חיזק את אסד וציר הרשע, אבל, בסך-הכל המצב בשטח בכל סוריה לא השתנה. רוב שטחה של סוריה נמצא בידי המורדים, וחלקו הגדול עדיין בידי דאעש. העובדה המכרעת היא שבלי חיל-האוויר הרוסי, כוחות ציר הרשע לא מסוגלים בשום אופן להכניע את המורדים לכל סוגיהם.
אז מה יהיה? כמאמר השחוק: צריך לחכות ולראות !
