כמה הערות על שחיתות

• זמן רב מקננת בי תחושה שהציבור מקדש ומעריץ את מצליחנים ו"מנצחים" ולא מקדיש זמן רב מדי למחשבה כיצד הגיעו להצלחתם ולעושרם ובאילו שיטות. עניינו של הציבור מתעורר רק כאשר מתברר שמי מהמצליחנים הללו נפל בגדול ועמו ירדו לטמיון כספי ציבור-אליעזר פישמן הוא דוגמה מובהק . במצב זה הציבור לעתים חש שהוא ה"פראייר" התורן ואיש לא אוהב את ההרגשה. מעבר לכך הכלל הוא גנבת ומצאת - תאמין. בארץ זו, הנוכלת את יושביה, הגיוני שכלל זה יהיה המקובל ביותר.

• יחסו של רב הציבור לחשדות בדבר גילויי שחיתות של אנשי ציבור דומה מאוד ליחסו של אוהד כדורגל להחלטות השופט במשחק. אם השחק בקבוצה שהצופה אוהד הכשיל בגסות ברחבה שחקן יריב והשופט שרק לפנדל אזי יש לאוהד כמה וכמה הערות על השופט ובעקר על אמו ועיסוקיה. לעומת זאת אם המצב הפוך אזי השופט הוא התגלמות הצדק עלי אדמות.

כך גם היחס לחקירות השחיתות-תלוי איזו מפלגה הצופה אוהד. תקראו למשל את עו"ד חיים מנשגב המסביר שקבלת מתנות בהיקף של מאות אלפי שקלים מהווה לכל היתר עבירה טכנית של אי-דיווח מסוג של ברירית קנס. אין זה משנה בכלל אם הוא צודק או לא, אין לי ספק שלו הייתה עבירה הזאת מיוחסת למי מהמחנה הנגדי, משגב לא היה נחלץ להגנתו.

• יואב יצחק מספר לנו שהיועץ המשפטי לממשלה מסר למקורבו שיוגש כתב אישום נגד נתניהו רק במקרה של וודאות מוחלטת להרשעה ומיד אני מתחיל לשאול את עצמי מה עומד מאחורי הדברים בהנחה שהידיעה מהימנה. אין דבר כזה וודאות של 100% להרשעה ולו מהטעם שאיש הציבור עלול למות לפני סיום משפטו (ע"ע פואד בן-אליעזר ז"ל).

המבחן המקובל גם אינו "ודאות קרובה להשגת הרשעה" כפי שיואב יצחק טען, אלא הוא של "סיכוי סביר להרשעה". האם מנסים להכניס מבחן מיוחד ומקל לראש הממשלה? האם מנדלבליט מתכוון לא להגיש כתב אישום בנימוק שיזמין התערבות בג"ץ? אני מקווה מאוד שמנדלבליט לא אמר את הדברים כי גם כך חלק נכבד מהציבור משוכנע שהוא לעולם לא יפעל נגד ראש ממשלה שקידם את מינויו לתפקיד ולכן היה עליו לפסול עצמו מעיסוק בנושא.

• נימוק מעניין להגנתו של נתניהו שמעתי רק לאחרונה. עבור מילצ'ן מאות אלפי שקלים שנתנו לראש הממשלה עבור מוצרים מתכלים, כמו סיגרים ושמפניה, אינם אלא "פיסטוקים". את השוחד והיקפו צריך לבחון לא מנקודת מבט המקבל שעבור מדובר בסכומים משמעותיים, אלא של הנותן. עבור מילצ'ן דין מאה כדין פרוטה ואי-אפשר לבוא בטענות על פרוטה שחבר נותן לחבר אחר.

זה הזכיר לי משהו, אבי שושלת קנדי, ג'וזף קנדי, איש עסקים ופוליטיקאי שנוי מאוד במחלוקת, אמר כי "ידעתי תמיד שאפשר לקנות שרים סנטורים וחברי קונגרס-אבל לא ידעתי שהמחיר זול כל כך". התעריף לראש ממשלה כנראה גבוה יותר.