הטכנולוגיה אינה יודעת גבולות. התקשורת האלקטרונית מדלגת בין היבשות כאילו אינן קיימות לא הן ולא האוקיינוסים המפרידים ביניהם, ולא השמים שמעליהם. המדע הוא כבר מזה עידן ועידנים נחלת הפלנטה ארץ כולה. הרפואה האחת לוחמת במחלות אוכלוסי תבל רבה כאילו כל חולה הוא פציינט של כל רופא. על הסחר ועל הכלכלה הטרנס לאומית כבר אמרו כל שאפשר לומר. אפילו הלשון הייתה ללשון דור הפלגה, שפה אחת ודברים אחדים ו'הלינגואה פרנקה' של עולמינו הייתה להלכה ולמעשה (כמעט עדיין) לאנגלית.
והנה הפרדוקס. כל כמה שהגבולות בין העמים קורסים - מגביהה אותם הפופוליסטיקה יותר ויותר, והמגמות הלאומיות והלאומניות, הקרויות משום מה ימין, גוברות. 'הברקזיט' הבריטי הוא המשל היותר מובהק למגמה הזאת. איחוד אירופה, התואם את המצב הגלובאלי במדע, בטכנולוגיה, בתלות ההדדית בפיננסים ובסחר, סופג מכה היכולה להיות ראשיתה של מכה אנושה על-ידי ציבור מצביעים שקיבל קול לומר "בריטניה תחילה". הליברליזם, יש אומרים האולטרה ליברליזם האמריקני או הרדיקלי, הרואה בהתכנסות מדינות העולם כולו בכיכר זכויות האדם וההומניזם המפייס אידיאל שלטוני, ניגף בפני הבוחר שהוקסם על-ידי "אמריקה תחילה". צרפת שנתנה לאירופה את רוברט שומן ולמעשה את רעיון האיחוד, יודעת שמיליוני אזרחיה מחכים למרי לה פן לבעוט בארץ הערכים של LIBERTE EGALITE FRATERNITE כדי להחזיר את צרפת הגלית לצרפתים של קרל הגדול.
לא רק אנגליה, ארצות הברית, צרפת שמניתי, הן ארצות הפרדוקס והדיסוננס הזה. שלום עולמי, שהיה חזון לעתיד לבא בעידן של מלחמות הכל בכל, ושדומה היה כי הטכנולוגיה והמדע השיגו אותו למעשה הישג של חולין שייתר את קדושת האידיאלים, מתרסק לא רק כחזון אלא גם כמצאי עולמי. המחשב האחד של האנושות כולה, מפיל כבר חללים על-פי שיוכם האתני, הדתי, הלאומי. זה טירוף לכאורה. אבל כשהכל אחוזים בטירוף אחד, צריכים השפויים לחפש מחסה פן יקשרו אותם למיטתם כמשוגעים.
פסיפס נהדר אין לי הסבר מניח את הדעת לחלות הפרדוקס הזה. כל בר דעת יודע כי הוא רגרסיבי, מאיים להיות קטלני. ההמונים שהביאו אותו עלינו בהצבעות דמוקרטיות לא רק מחו, לא רק מאסו בהסדר הנושן, המנכר, המתעלם מן האדם הקטן כביכול החש בצדק כי איננו יותר מאשר אבן עלובה בפסיפס הנהדר בו מקשטים השועים את משרדי היוקרה מהם הם מחלקים את תנובת העולם לעצמם. הם גם רצו, במחשבה תחילה ובהירה, ולאו-דווקא מעלבון, את השיבה לתזזית הלאומנית. למה? הם לא למדו היסטוריה? למדו, בדיוק כמו הליבראליים. הם יודעים כי הלאומניות הקפיצה לזירה דמונים. הם לא מפחדים?
ואולי הפחד המודע מאובדן המזהה בעולם בו הטכנולוגיה רואה בבני האדם משאב חסר זהות, מציע לבני האדם להיאבק על זהותם, בחזרה בתשובה דתית, בחזרה בתשובה לאומית ולאומנית, בחזרה בתשובה תרבותית אתנית, בחזרה בתשובה אמנותית וספרותית, בחזרה בתשובה לשיר ששרו אבותינו כשהעולם כולו לא היה גדול יותר מאשר הבקתה בה עמדו העריסות.
ואולי לכן, קמו הפוליטיקאים המצליחים ונטלו מפוחי פחד בידיהם, ומפחידים יותר מאשר ההדיוטות מפחדים מאליהם, ומציעים להתגבר על הפחד על-ידי העצמת הפחד מפני העולם המתאחד. הם חוזרים לפיצול העולם תוך ניצול מתוחכם של הטכנולוגיה המאחדת את העולם. איך ישמרו על מה שנראה כל כך כבלתי אפשרי? מאחורי הפרגוד רומזים כי לא יהיה מנוס. שאלו את רוסיה. שאלו את קרים. שאלו את אוקריינה. בלהות.
