במדינת ישראל של היום נשים ערביות נמצאות בתחתית הסולם בשיעור השתתפותן בכוח העבודה האזרחי וכן בתחתית סולם שכר העובדים/ות שכירים/ות. מצבן הייחודי של נשים ערביות נובע מהשתייכותן הן למיעוט הפלשתיני, והן למעמדן המגדרי. כתוצאה מהשתייכותן הכפולה, נשים ערביות סובלות מאפליה כפולה: כמיעוט לאומי וכנשים. עובדה זו משפיעה על אחוזי השתלבותן בשוק העבודה הישראלי ועל תנאיה. יש מספר גורמים המגבילים את יכולתן של נשים ערביות להשתתף בכוח העבודה האזרחי, מעודדים את תופעת ניצולן בשוק העבודה ומנציחים את האפליה הקיימת בשוק:
1.
הגורם הכלכלי - האבטלה המתמשכת במגזר הערבי עוררה צורך כלכלי ביציאת נשים לשוק העבודה. אולם תלותו של המשק הכלכלי הערבי במשק הכלכלי היהודי והעדר תיעוש והשקעה כלכלית ביישובים הערביים גורמים למספר מצומצם של משרות נגישות לנשים. בכפרים ערביים אין כמעט חברות ממשלתיות או משרדים ממשלתיים, ובשל כך הפכו משרדים פרטיים לאלטרנטיבה יחידה. מעסיקים, המודעים למציאות זו, מנצלים נשים שמחפשות עבודה ומציעים להן תנאי עבודה ירודים מתוך ידיעה שאין לנשים אלו אפשרויות תעסוקה אחרות. יתרה מזו, ההיצע המצומצם של מקומות עבודה ביישובים הערביים, הביא לעלייה משמעותית באחוז הנשים העובדות באופן חלקי/זמני, או במקצועות שאינם תואמים את רמת השכלתן ואת התמחותן המקצועית.
2.
העדר מסגרות טיפול בילדים - העדר מסגרות לטיפול בילדים בגיל הרך (0 עד 3 שנים) הוא מחסום עיקרי בפני נשים רבות שרוצות לצאת לעבודה. העדר מסגרות לילדות/ים של נשים ערביות מאלץ רבות מהן להישאר בבית, כיוון שלא משתלם להן, מבחינה כלכלית, לפנות למטפלת פרטית כדי לצאת לעבודה.
3.
גורם ההכשרה המקצועית - יש קשר ישיר בין רכישת השכלה לבין השתלבות בשוק העבודה המודרני. התשתית החינוכית הקיימת כיום במגזר הערבי אינה עונה על הדרישות הבסיסיות להשתלבות בשוק העבודה המודרני. רוב מגמות הלימוד במערכת החינוך הערבי הן מגמות מסורתיות, כגון מזכירות, ספרות, תפירה, שרטוט, נגרות, חשמלאות רכב ועוד. כתוצאה מהמחסור בקורסי הכשרה מקצועית לנשים ערביות הגורם להעדר כישורים בסיסיים הנדרשים לצורך השתלבות בשוק העבודה המודרני, נחסמת כניסתן של נשים אלו לשוק זה, או שהן מועסקות בענפים הדורשים מיומנות וכישורים ברמה נמוכה מאוד, מניבים הכנסות נמוכות מאוד ותנאי העבודה בהם ירודים.
4.
הגורם התחבורתי - ברוב היישובים הערביים הקטנים אין תחבורה ציבורית לערים גדולות, שבהן היצע העבודה רב יותר והשכר המשולם גבוה יותר. חוסר נגישות פיזית-תחבורתית מונע מנשים רבות את אפשרות העבודה מחוץ לכפר.
5.
הגורם החברתי - מעמדה של האישה הערבייה בחברה הפלשתינית בישראל מושפע מנורמות חברתיות מסורתיות, הקובעות כי מקומה הטבעי של האישה הוא בבית. נורמות אלו אינן מעודדות נשים לחפש עבודה מחוץ לכפר או להשקיע מאמץ בעבודתן ולשאוף לבנייתה של קריירה מכובדת. יש להן השפעה ישירה על בחירת מקצועות הלימוד בקרב נשים ערביות ועל השתלבותן בשוק העבודה בשלב מאוחר יותר. מקצועות "נשיים" מתוגמלים הרבה פחות ממקצועות "גבריים".
6.
העדר תמיכה בעמותות ערביות - בתקציב משרד העבודה והרווחה מופיעים מספר סעיפים תקציביים המיועדים לתמוך בעמותות שמטרתן קידום הרווחה בחברה. בעבר נתמכו עמותות שפעלו בתחום עידוד יציאת נשים לעבודה. כיום קיימות מספר עמותות של נשים ערביות שמטרתן לעודד יציאה של נשים ערביות לשוק העבודה.
7.
מחסור בסניפים של שירות התעסוקה - במספר יישובים ערביים לא נפתחו סניפים של שירות התעסוקה. כפועל יוצא מהעדר נגישות לסניפי שירות התעסוקה במגזר הערבי, נשים ערביות רבות אינן נרשמות כדורשות עבודה.
התשתיות המקומיות ביישובים הערביים כיום הן מכשול רציני המונע מנשים ערביות רבות להשתלב בשוק העבודה. אי-השתלבותן של נשים אלה בשוק העבודה פוגע קשות בנשים עצמן, במשפחותיהן ובחברה הפלשתינית בישראל בכללותה. הוצאתן של נשים ערביות ממעגל העבודה פוגע בכבודן העצמי, בזכותן למימוש עצמי ובזכותן לשאוף לרמת חיים טובה יותר. מצב זה אף מונע מנשים רבות להעלות את רמת ההכנסה של משפחותיהן, השרויות במצוקה כלכלית קשה. זאת ועוד, מדובר בבזבוז הון אנושי פוטנציאלי, שניצולו יביא להעלאת רמת הרווחה בחברה הפלשתינית בישראל בכללותה.
הקצאת משאבים לפיתוח התשתיות ביישובים הערביים היא צעד הכרחי, שהממשלה ומשרדיה חייבים לבצע כדי ליצור תנאים חדשים ושוויוניים שיאפשרו השתלבות קלה יותר של נשים ערביות בשוק העבודה. גם לקהילה עצמה בתוך החברה הפלשתינית בישראל יש תפקיד חשוב בשינויי דפוסים חברתיים, אשר תורמים לתופעה שלילית זו של השתתפות נשים בשיעור נמוך בכוח העבודה האזרחי. כדי ליצור תנאים חדשים ושוויוניים עבור נשים ערביות, הממשלה צריכה לבדוק את כל הגורמים המשפיעים על תנאי השתלבותן בשוק העבודה ולאמץ תוכנית מקיפה שתספק מענה הולם לבעיות הקיימות.
