אני מתנצל מראש אם אשתמש בשפה רגילה, (אולי בוטה לפעמים), ולא במלים מכובסות שנועדו להסתיר, לעתים, עוול וזוהמה. ראה, למשל, הינתקות, פינוי, התכנסות, ועוד, שמשמעות כולן, היא גירוש וחורבן, באונס, בכוח, ובאלימות.
כאזרח מן השורה, אמנם, אקדמאי בעל תואר דוקטור, נפלאה ממני הבנת כמה מונחי יסוד, לכאורה, השגורים בשיח הציבורי, התקשורתי, ו"המשפטי" (המעוותים והמוטים לדעתי) שהשתלט על מדינתנו.
שלטון החוק: נתחיל במונח: "שלטון החוק" שהפך לשלטון שרירותי של חבורת (שלא לומר חונטת), או גילדת שופטי בג"ץ, עם ה"אקטיביזם השיפוטי" שלהם, שבשרירות ליבם יחליטו להרוס ולגרש יהודים מביתם, אך לא לפנות ערבים שיושבים על רכוש יהודי.
והנה ניקרה לפנינו מקרה מכונן, שהכנסת חוקקה חוק. חלק מהציבור לא מרוצה מכך - וזה לגיטימי. אך החוק עבר בהכרעת הרוב בכנסת. קיום החוק הזה, ואחרים שחוקקה הכנסת, הוא שלטון החוק!!!
והנה, כל הציפיות והתקוות הן שהבג"ץ - מחוקק העל וממשלת העל - יפסול חוק זה -
כלומר כאן אין שלטון החוק, אין רשות מחוקקת, אלא יש קבוצת עובדי מדינה ממונים, שיושבים על כיסא רם וממרומיו מכריזים:
אנו הוא החוק, אנו ממשלת על - אנו השלטון. בית המחוקקים מתאיין. המשטרה וצה"ל כפופים ישירות, והם הזרוע המבצעת בשירות קבוצה זו, והממשלה חסרת אונים ומצייתת ציות עוור.
ועוד הרגל הדורסנית נטויה. הבג"ץ, קיבל תיאבון, ולאחר "הצלחתו" בגירוש והרס הישוב עמונה, וכבר אצה רצה לו דרכו להרוס גם בעופרה, וגם במקומות אחרים, ואין מי שיעצור.
ועוד מונח חדש בלכסיקון:" החוק אינו חוקתי". בהעדר חוקה במדינת ישראל, לפי איזו חוקה החוק אינו חוקתי??? האם לפי חוק
כבוד האדם וחירותו? והאם החוק הזה חל רק לגבי ערבים, אך אינו תקף עבור יהודים?
נוסף לכך, החוק הישראלי לא חל על יהודה ושומרון, אלא הם בשלטון צבאי הכפוף לממשלת ישראל, לא לבג"ץ. מה סמכות הבג"ץ האקס-טריטוראלית לדון בשאלות הקשורות ביהודה ושומרון?
דמוקרטיה: חד וחלק. שופטי בית המשפט העליון אינם נבחרים בבחירות דמוקרטיות ועל אופי הוועדה הממנה והמשבטת נכתב רבות, כך שאל תתהדר קבוצת שופטי בג"ץ ואל תתיימר להיות "מגיני הדמוקרטיה" .גם אמירתה של הגב'
מרים נאור כי רוב שרומס מיעוט אינו דמוקרטיה (ואני מסכים לכך) היא צביעות בעיני, כי במדינת ישראל המצב הפוך לחלוטין:
מיעוט הדורס רוב, ויש להגן על הרוב מפני הבג"ץ הדורסני!!!
היועץ המשפטי לממשלה: מר מנדלבליט מונה ע"י ראש הממשלה להיות היועץ המשפטי לממשלה. בגלל עוות היסטורי הוא גם ראש התביעה הכללית.
תפקידו לתת יעוץ משפטי לממשלה, וזכותה של הממשלה לקבלו או לדחותו. היה ולא נתקבלה יעוצו, יסיק מסקנותיו, יתפטר או יישאר.
אך לפעול מטעם עצמו, כאדם פרטי, לנצל מעמדו וסמכותו (להבנתי, אינם חלים במקרה הזה)
ולהופיע בבג"ץ ולפעול נגד הממשלה, זו חריגה גסה מסמכויותיו, ולהבנתי חוצפה ממדרגה ראשונה.
גם אני הייתי עובד מדינה, וכשכזה הייתי מנוע מכל פעילות ונקיטת עמדה פוליטית. קל וחומד יועץ משפטי בתפקיד. מר מנדלבליט, כמדומני,
אם אתה מרגיש, כאדם פרטי, שיש לך מעורבות בנושא, זכותך להגיש תביעה לבג"ץ כאדם פרטי, לא כיועמ"ש, אך עליך להתפטר קודם ואם לא, חובה על ראש הממשלה לפטרך מיד. יש גבול לחוצפה. (קח דוגמה מהנשיא טראמפ)