בסוף החודש ייערך הכנס השנתי לתקשוב בחינוך, Edutech. הכנס מתקיים זו השנה הרביעית ברציפות על-ידי אנשים ומחשבים בשיתוף קרן אתנה, יוזמת ומפעילת פרויקט מחשב לכל מורה, שבמסגרתו 15 אלף מורים בישראל שדרגו את מעמדם והתחברו למהפכת התקשוב בחינוך.
הטכנולוגיה מאפשרת להם להפוך את החוויה שלהם ושל התלמידים בכיתות הלימוד למרתקת. היא מחברת את המורה לתלמידים על-ידי כך שהם מדברים בשפה אחת וממשיכים את הדיאלוג ביניהם גם אחרי שעות הלימודים הרשמיות. כמו-כן, היא מביאה לירידה בבעיות המשמעת ולעלייה בנתונים בתחום החינוך של הישובים שבהם הפרויקט מיושם.
לפרויקט הזה חברו כמה גורמים, בראשות אורי בן ארי, מייסד ונשיא הקרן. מזה 10 שנים עמל בן ארי קשות, בצוותא עם אנשים טובים באמצע הדרך, בעיקר מתנדבים, כדי לגייס תרומות מהתעשיה ומגורמים שונים בעולם על-מנת לממן את הפרויקט. יחד עם קרן אתנה שותפים לפרויקט בנק מסד, הבנק של המורים, מפעל הפיס והסתדרות המורים.
המחשבים לא ניתנים למורים כחפץ ארוז בקופסה ותו לא. יחד עם קבלתם, הם עוברים השתלמויות מרוכזות, כדי שיוכלו להפיק את מירב התועלת לטובת שיפור איכות ההוראה.
רק טיפה בים 15 אלף מחשבים זה מספר יפה לכל הדעות, אבל זה עדיין טיפה בים. בישראל יש יותר מ-120 אלף עובדי הוראה, שלמעלה ממחצית מהם - מורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות עליונות - מיוצגים על-ידי הסתדרות המורים. יפה בן דוד, המזכ"לית החדשה של הסתדרות המורים, שהיום (ב') פרסמנו ראיון איתה, מודעת היטב למציאות, והיא מתכוונת לבצע בקרוב מספר פעולות מול משרד החינוך והממשלה בכלל, שישנו את התמונה.
בן דוד, כמו רבים אחרים, לא מצליחה להבין איך עד היום מחשב לכל מורה לא הפך להיות פרויקט לאומי, שהממשלה מובילה אותו. כיצד מהלך של הענקת כלי עבודה בסיסי ביותר של מחשב למורה בכיתה נעשה הודות לרצונם הטוב של אנשים פרטיים, שמבינים שהחינוך הוא הקודם לכל, אפילו יותר מהביטחון. אסור לשכוח בהקשר הזה שתקציב החינוך הוא השני בגדלו אחרי תקציב הביטחון.
במסגרת תפקידה נפגשת בן דוד עם שר החינוך, אנשי משרדו, גורמי ממשל וחברי כנסת. היא מתכוונת להעמיד את נושא התקשוב והמחשבים למורים בסדר עדיפות גבוה בדיוניה עם הממשלה. לא, היא לא תצא לשביתה על-רקע זה, וגם לא על-רקע הדרישה המוצדקת להביא בחשבון את העובדה שמשימות התקשוב מעמיסות מאוד על המורים, שעושים זאת בנוסף על המשימה המרכזית שלהם - הוראה בכיתה. עם זאת, היא בהחלט תדרוש שהמשרד ידאג לצייד את המורים בכלים המתאימים.
אין טכנולוגיה? התוצאות פחות טובות בשיחותיה עם שר החינוך, מנכ"לית המשרד ואחרים, בן דוד תזכיר להם נתונים שונים שבוודאי מוכרים גם להם ושמעידים על שחיקה במעמד המורה בישראל. אחד מהם, שפורסם לא מזמן, הוא המדד של ארגון Varkey gems, שבו מורי ישראל דורגו במקום האחרון מבחינת מעמדם בחברה, מבין 21 מדינות שנסקרו.
נתון אחר, אותו מבחן פיזה (PISA) שמדברים עליו רבות, מראה שבין 2006 ל-2015 חל בישראל גידול בשיעור המתקשים באוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים. אחת הסיבות לכך היא העדר שילוב אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשיפור איכות ההוראה בתחומים אלה.
דוגמה נוספת היא החינוך המיוחד. במשך שנים נחשב מגזר זה לילד החריג במערכת החינוך מבחינת משאבים ותקציבים. זאת, על-אף שהיקף ההשקעה הנדרש בכל ילד במסגרת זו גדול בהרבה מאשר בחינוך הרגיל. בן דוד אמרה שהפספוס הגדול ביותר בנושא הזה הוא העדר המודעות והערכה למורים שעובדים בחינוך המיוחד, מורים שמוגדרים על ידה "מלאכים".
כנס Edutech יעסוק השנה בחלקו בתקשוב בחינוך המיוחד. כבר הוכח פעמים רבות עד כמה מערכות המחשוב והתוכנות משפרות משמעותית את חייהם של ילדים ומשפחות שאלוהים לא חייך אליהם. אם יש תחום טכנולוגי שבו מוכח שהמחשוב לא רק מהווה כלי עזר כי אם משנה אורחות חיים ומצילים אנשים רבים, זהו תחום החינוך המיוחד. הטאבלטים שקרן אתנה מחלקת למורי החינוך המיוחד, מהווים עבור ילדים רבים את הגשר לתקשר עם הסביבה ולסייע להם להשתלב בחיים נורמליים עד כמה שאפשר.
בסופו של יום, המהפכות האלה לא יכולות לקרות ולא יכולות לכסות את כל מערכת החינוך בלי מעורבות של הממשלה, ובמרכזה משרד החינוך ומשרד האוצר, שנותן את הכסף. בן דוד סבורה, ובצדק, שהכול עניין של סדרי עדיפויות. מקבלי ההחלטות מסתפקים בהצהרות חשובות מעל כל במה ומיקרופון עד כמה החינוך חשוב, אבל בפועל מנתבים את התקציבים ליעדים אחרים.
לפי תפיסתה, צריך להפסיק את חוסר השוויון הזה, ולא על-ידי דיבורים, אלא על-ידי מעשים. בתקופה הקרובה, היא מתכוונת להפעיל את כל מי שרק יכול להשפיע כדי שהממשלה תגדיל את חלקה בפרויקט מחשב לכל מורה. או, אם נשתמש בשפתה של בן דוד, שיכניסו את היד לכיסים העמוקים שלהם.
