ההדלפה לתקשורת מדיון הקבינט המדיני ביטחוני בקשר לדברים שאמר ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו על אישיותו המורכבת של הנשיא האמריקני החדש,
דונלד טראמפ, הכניסה אותו ללחץ. נתניהו יודע היטב שבבית הלבן קוראים את כל הדיווחים של התקשורת מישראל והנשיא טראמפ עלול להיות מושפע מהדברים שהוא אמר עליו.
על זה נאמר, "סייג לחוכמה שתיקה". ראש הממשלה איננו יודע להיזהר בלשונו וידוע בשחצנותו ויהירותו. הדברים שאמר על הנשיא טראמפ אינם סוד ביטחוני והצנזורה איננה יכולה למנוע את פרסומם. נתניהו יודע היטב כי יש הדלפות מכל דיון בקבינט, ולכן נכון לשאול מדוע לא סכר את פיו.
יואב הורוביץ, ראש הסגל של ראש הממשלה, אמר לכתבים המדיניים הנלווים לראש ההמשלה בביקור בארצות הברית כי צריך לחקור בפוליגרף את שרי הקבינט בעקבות ההדלפות מהדיון ביום ראשון האחרון וכי אי-אפשר לעבוד כך. "צריך לתפוס אותם על חם", הוסיף.
אחד הסימנים של פוליטיקאי בכיר שהפך לברווז צולע הוא הפארנויה וההיסטריה. הדבר האחרון שצריך להדאיג את נתניהו עכשיו הוא מי מדליף מדיוני הקבינט. מוטב שידאג למצבו הפוליטי והמשפטי נוכח חקירות המשטרה נגדו ונטייתה להמליץ להעמידו לדין בפרשת תיק 1000 על חשדות לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
ראש הממשלה משחק את הקוזאק הנגזל. כל כתב מדיני יודע כיצד הוא הדליף כשר האוצר ושר החוץ מידע רגיש מדיוני הקבינט הביטחוני וגם בתפקידו כראש ממשלה באופן ישיר או באמצעות שליחיו. אין גבול לציניות ולצביעות של נתניהו.
אם ישלחו את שרי הקבינט ואת ראש הממשלה לבדיקת פוליגרף על הדלפות מהדיונים התוצאות יהיו עגומות עבור מרביתם. אחת ההדלפות הגדולות מהקבינט הביטחוני הייתה בממשלה הקודמת בעת שהכתב המדיני של ערוץ 2, אודי סגל, פרסם ידיעה על מצגת שהציגו קצינים בכירים בצה"ל שטענו כי כיבוש רצועת עזה וטיהורה עשוי להימשך חמש שנים, דבר שיגבה מצה"ל ומדינת ישראל מחיר כבד בזירה הצבאית ובזירה הבינלאומית. ההערכות בקרב שרי הקבינט דאז ובקרב הכתבים המדיניים היא כי מקור ההדלפה הינו ראש הממשלה נתניהו.
ההדלפה הזו נועדה לחפות על המדיניות השגויה שלו במבצע צוק איתן. נתניהו לא רצה לכבוש את כל רצועת עזה ולמוטט את שלטון חמאס.
לכן, מי שהדליף את הידיעות מדיון הקבינט האחרון בקשר לדעתו של נתניהו על הנשיא טראמפ, לא עשה שום דבר שנתניהו או שרים אחרים לא עשו. מדיניות ההדלפות מדיוני הקבינט הינה התנהלות שהשתרשה בדרג המדיני בישראל. השרים וראש הממשלה נהנים ממנה מידי פעם וגם אמצעי התקשורת.
במדינת ישראל כמעט ואין סודו. הדרג המדיני והביטחוני מדליף לבכירי העיתונאים והפרשנים. עכשיו ראש הממשלה נתניהו מזיל דמעות תנין כאילו שידו איננה במעל. השיקולים להדלפות הם שיקולים פוליטיים עכשווים לצורכי ניגוח וספינים תקשורתיים, אם יש חשש לביטחון המדינה הצנזורה יכולה לעצור את הפרסום בתקשורת.
אם ראש הממשלה נתניהו כל-כך דואג מההדלפות מדיוני הקבינט הביטחוני, שייתן דוגמה אישית ויתייצב לחקירה בפוליגרף של השב"כ. כאשר יתפרסם דוח
מבקר המדינה על מחדלי "צוק איתן", ויפזר את עננת החשד הכבדה שמרחפת מעל ראשו כי הוא הדליף לערוץ 2 במהלך המלחמה אודות המצגת של צה"ל בעניין כיבוש עזה, ובכך גרם להארכת הלחימה ולנפילתם של לוחמי צה"ל בקרב.
ראש הממשלה שהפך לברווז צולע בגלל חקירות המשטרה נגדו, נמצא בלחץ רב. אפשר לראות זאת לפי שפת גופו וזה מצטלב עם הידיעות הבאות מפי מקורביו על מצבו הנפשי. הוא נאלץ לוותר על תיק התקשורת בגלל העתירה לבג"ץ נגדו אך הדבר לא מפריע לו להמשיך ולפגוע בדמוקרטיה ובחופש העיתונות.
העיתונות עושה את תפקידה. בכל מדינה דמוקרטית יש הדלפות מדיונים רגישים. כל ראש ממשלה שרוצה למנוע זאת יכול לעשות זאת באמצעים שונים ולאו-דווקא על-ידי חקירות פוליגרף. יש גם בעיה משפטית, ואי-אפשר לאלץ שרים להיחקר בפוליגרף. השאלה היא מה עושים כשהמדליף הוא ראש הממשלה עצמו.
ראש הממשלה זקוק לתמיכתם של כל שרי הקואליציה בו נוכח החקירות המשטרתיות נגדו ולקראת הגשת כתב אישום בפרשת תיק 1000. לכן האיום לקחת שרים לחקירה בפוליגרף הינו איום סרק לצרכי תעמולה.
נתניהו לא יעז להתעמת עם אף שר בקבינט. הוא נחלש מבחינה פוליטית ונתון לחסדיהם. כעומק החקירות כך עומק הויתורים הפוליטיים שיצטרך לעשות כדי לשרוד בתפקידו. לכן האיום בחקירה בפולגרף על הדלפות הינו נפיחה מיותרת שתתפזר במהרה ברוח כלא הייתה.
