מדינת ישראל חולה במחלה קשה השולחת גרורות מרעילות לכול רבדי גופה ואינה דואגת להענקת טיפול מונע, שלא לדבר על ריפוי יסודי. למחלה נסתרת זו קוראים
הקרן החדשה לישראל אשר מאז הקמתה הזרימה לעמותות שונות יותר ממיליארד שקלים (300 מיליון דולר) המאפשרים קיום ויצירת תעמולה מצד גופים יהודים וערבים הפועלים ללא הרף לפגיעה במעמדה של ישראל בעולם ובתיאורה כישות אנטי מוסרית הפוגעת בזכויות האדם בכול "השטחים הכבושים".
הקרן החדשה לישראל היא מלכ"ר אמריקני שמטרתו המוצהרת היא "קידום השוויון והדמוקרטיה בישראל". הקרן מעניקה תמיכה כספית ל-900 ארגונים (חלקם הגדול ערבים ישראלים ובדואים) שאת פעילותם היא רואה כמקדמת זכויות אדם, פלורליזם דתי, צדק חברתי, דו-קיום בין יהודים לערבים, העצמה נשית ונושאים סביבתיים. נשיאת הקרן היא עו"ד
טליה ששון לשעבר ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ומחברת חוות הדעת מעוררת המחלוקת הציבורית בנושא המאחזים הבלתי מורשים.
אחד הגורמים המעודדים את פעילות הקרן הוא מו"ל
עיתון הארץ עמוס שוקן, אשר פרסם בעיתונו מודעת תמיכה גדולה בקרן ובה מופיעים שמות כל הארגונים שלהם תורמת הקרן לצד סכומי התמיכה המדויקים לשנה החולפת. המודעה התפרסמה ביום ששי 10.2 תחת הכותרת:
הקרן החדשה לישראל - לתפארת מדינת ישראל. להלן רשימת חלק קטן מן הגופים הידועים ביותר הנתמכים על-ידי הקרן ולידם סכום התמיכה בדולרים לשנה החולפת.
שוברים שתיקה 32,000.00 דולר. גוף זה הוא ארגון המאוגד כחברה לתועלת הציבור, האוסף עדויות על שירות חיילי צה"ל בשטחים מאז האינתיפאדה השנייה. הארגון מצהיר כי מטרתו "להעלות את המודעות למציאות היומיומית בשטחים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה על אוכלוסייה אזרחית, זאת על-מנת להביא לסיום הכיבוש". הארגון הוקם בשנת 2004 על-ידי מספר לוחמי צה"ל משוחררים ששירתו בשטחים, בעיקר בחברון, וחוו לדבריהם חוויות קשות בעת שירותם הצבאי, במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה. הארגון גובה עדויות ומציג מקרים שבהם לטענתו חיילים או
מתנחלים נהגו שלא כשורה, ביצעו עוול או התעללו בפלשתינים, בדרך של ביזה, השחתת רכוש, ירי לא חוקי או פעולות לא מוסריות אחרות. כול העדויות הן אנונימיות.
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל 21,000.00 דולר - הגוף הזה הוא עמותה שנוסדה במהלך האינתיפאדה הראשונה, במטרה להיאבק בשימוש בעינויים בחקירות על-ידי כוחות הביטחון הישראלים. הוועד פועל למניעת עינויים והתעללות של רשויות האכיפה והחקירה הישראליות: משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי (שב"כ), שירות בתי הסוהר וצה"ל. הארגון פועל בדרכים משפטיות, באמצעות שדלנות לקידום חקיקה, ועל-ידי מערך הסברה וחינוך, במטרה להעלות את המודעות הציבורית לנושא. כמו-כן עוסק הוועד בתיעוד של מקרי עינויים והתעללות ומפרסם דוחות תקופתיים וניירות עמדה.
בצלם 35,000.00 דולר - גוף זה ששמו המדויק הוא "בְּצֶלֶם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים" הינו עמותה ישראלית שהוקמה בשנת 1989. מטרות העמותה, לפי פרסומיה, הן: מאבק בהפרת זכויות האדם ביהודה, שומרון וחבל עזה ובמה שהיא מגדירה כתופעת הדחקה והכחשה בחברה הישראלית ביחס לזכויות האדם בשטחים, ותמיכה ביצירת תרבות של זכויות אדם בישראל. לדברי הארגון, מרבית מאמציו מושקעים בניסיון לשנות את מדיניות ממשלת ישראל ביחס לשטחים, להעמיד את הממשלה על חובתה לשמור על זכויות האדם של תושביהם, ועל חובתה לקיים בקפדנות את הוראות המשפט הבינלאומי.
עיר עמים 35,000.00 דולר - במקרה זה מדובר בעמותה המזוהה עם השמאל הפוליטי בישראל, שמטרותיה, על-פי פרסומיה, הן "יציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים". העמותה חותרת לקידום הסדר פוליטי-מדיני, שעיקרו העברת חלקים מירושלים, שסופחו לישראל ב-1967, לשליטת הרשות הפלשתינית.
יש דין 20,000.00 דולר גוף זה הינו ארגון מתנדבים לזכויות אדם הפועל בישראל וביהודה ושומרון. הארגון הוקם ב-2005 על-ידי קבוצת נשים שפעלו קודם במסגרת ארגון מחסום ווטש. מטרת הארגון, כעולה מפרסומיו, היא לפעול "להשגת שיפור מבני ארוך-טווח במצב זכויות האדם (הפלשתיני) בשטחים הכבושים". שמו של הארגון "משקף את התפיסה שלפיה כיבוד של המשפט המקומי והמשפט הבינלאומי הוא מרכיב מרכזי בשמירה על זכויות אדם". "יש דין" אוסף ומפיץ מידע על-אודות פגיעות הקיימות לדעתו בזכויות האדם של הפלשתינים ביהודה ושומרון, מפעיל לחץ ציבורי ומשפטי על הרשויות ומנסה להעלות את המודעות הציבורית לנושאים אלו.
מחסום ווטש 25,000.00 דולר ארגון זה הוא תנועת נשים ישראליות שהוקמה ב-2001, המתנגדת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון, ולפגיעה בחופש התנועה של הפלשתינים באזור זה, הנגרמת באמצעות מחסומי צה"ל. הנשים פעילות הארגון צופות בהתנהגות החיילים והשוטרים במחסומים ומתעדות אותה, וכן את הנעשה בבתי המשפט הצבאיים, והן מנסות לסייע לפלשתינים במעבר במחסומי צה"ל.
עדאלה 50,000.00 דולר (בערבית: "צדק" או "שוויון") או בשמו המלא - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. גוף זה הוא ארגון זכויות אדם המגדיר את מטרותיו כ"השגת זכויות אישיות וקולקטיביות למיעוט הערבי הפלשתיני בישראל" ובהגנה "על זכויות האדם של הפלשתינים החיים תחת הכיבוש, בהתבסס על המשפט הבינלאומי ההומניטרי והמשפט הבינלאומי לזכויות אדם".
בישראל קיים חוק לפיקוח על פעילות עמותות ציבוריות. הגוף שאמור לפקח נקרא "רשם העמותות" והוא פועל במסגרת משרד המשפטים. בדברי ההסבר על פעילות הרשם הזה נאמר כך: פעילות העמותות השונות ממומנת מתרומות, נכסים וכספי ציבור
בהיקפים עצומים. בנוסף, עמותות רבות זוכות גם לתמיכה ממשלתית מגוונת בדמות הקצבה ישירה, הקלות ופטורים ממס או ייעוד קרקע ציבורית. היות שהעמותות מתחייבות לפעול אך ורק לשם מטרותיהן המוצהרות, יש לוודא כי זו אכן המציאות בפועל. אם פעילות העמותה סוטה ממטרותיה, מחויבים הגורמים המופקדים על פיקוח ובקרת העמותות לזהות פעילות זאת, לעצור אותה ולמנוע את הישנותה. על רשם העמותות לבחון גם האם כל עמותה עומדת בכל דרישות החוק והאם הכנסות העמותה ונכסיה משמשים לא
"לקיום הארגון" (ולתשלום שכר והוצאות לפעיליו) אלא אך ורק לקיום מטרותיו המוצהרות.
למרבה הצער נראה כי הפיקוח הקיים לוקה בחסר ולמרות שהחוק קיים אין לגביו יד אוכפת של ממש. נראה כי טובת המדינה דורשת להרחיב ולהעמיק את הפיקוח ואת התנאים הקיימים בחוק לבל ייצא החוטא נשכר. ראוי ששרת המשפטים
איילת שקד תטפל בנושא הזה ביד רמה ובזרוע נטויה. זה הרבה יותר חשוב מאשר התעסקות בנושא שולי כמו מספר הצעות החוק שמעלים חברי הכנסת.
