לאחר ההצגה המבוימת היטב שהכין הנשיא טראמפ לזוג נתניהו בביקורו המלכותי בבית הלבן, נותרה מדינת ישראל עם השאלה הבלתי פתורה: שתי מדינות לשני עמים או מדינה אחת, כאשר שתי האופציות האלה בלתי מעשיות, כי כאשר יתחיל המו"מ עם הרשות הפלשתינית בדבר "ההסכם הסופי" יצוצו מיד הנושאים שישראל לעולם לא תוכל להגיע להסכמה עליהם כמו: חלוקת ירושלים, הכרה ב"זכות השיבה", שאלת הקמתה של מדינה פלשתינית והיכן יהיו גבולותיה ועוד "כופתאות" שאולי יהיו ניתנות למאכל אדם ואולי יהיו רק דיבורים ריקים מתוכן.
כול מי שעיניו בראשו ורוצה לאפיין את המציאות שבה אנו חיים במרחב שבין רצועת עזה שבשליטת החמאס לבין שטחי הרשות הפלשתינית, יכול להבין על נקלה, כי המדובר בשתי ישויות פוליטיות שונות ואולי אף קוטביות זו מזו. ברצועת עזה שולט ביד ברזל מרושעת ורצחנית החמאס, שיעדו האידיאולוגי הוא הכחדתה של מדינת ישראל. לא פשרות, לא הבנות - רק חיסול מוחלט והחזרה לידיים ערביות של כול האדמות ש"נשדדו" בכוח על-ידי "היהוד", כלשונם. בשטחי הרשות הפלשתינית שבהם עדיין אוחז בשלטון ארגון הפתח, יש מי שמוכן לדבר עם ישראל במטרה לנסות ולמצוא נתיב של דו-קיום שיאפשר הקמתה של מדינה פלשתינית.
במלים פשוטות: במרחב שבין הים התיכון לירדן קיימות בעצם שלוש ישויות פוליטיות-אתניות. במזרח - הישות הפלשתינית. במרכז - הישות היהודית שבאה לידי ביטוי במדינת ישראל ובשטחים המוחזקים בידי כחצי מיליון
מתנחלים במרחבי יהודה ושומרון. ובמערב, בשטח רצועת עזה - הישות האיסלאמית-פנאטית שבשליטת חמאס שמשאלת ליבו היא גם לשלוט בשטחי הרשות הפלשתינית.
כל מי שמכיר את המנטאליות של האיסלאם הקיצוני, כמו זו הבאה לידי ביטוי בהצהרות המתלהמות הקוראות להשמדת ישראל, יכול להבין על נקלה כי מההתלהמות הזו לא יפרח שלום כלשהו.. מי שחושב לרגע קט כי החמאס ימתן את התנהגותו האלימה, לא רק כלפי אזרחי ישראל אלא גם כלפי בני עמו הפלשתינים המצויים בתחומי שלטונו, שוגה בחלומות שווא. וכול מי שמטיף להידברות עם החמאס שתוביל בעתיד לדו-קיום עם ישראל, יוצר לעצמו תמונה של תעתועי דמיון הזויים שלעולם לא תהיה לה אחיזה במציאות.
האופציה שאליה צריכה לשאוף ישראל איננה שתי מדינות לשני עמים אלא שלוש מדינות לשני עמים. שלוש מדינות ששתים מהן - ישראל ופתח - מוכנות לנסות להידבר ולמצוא מוצא הגיוני מן הסבך, ומדינה שלישית - מדינת החמאס - המבקשת לבוא במקום השתיים האחרות. במקום - בכל המרחב שבין הירדן לים - ולא זו בצד זו. משמעות השאיפה הזו היא מלחמה.
במלחמה העתידית הזו יוכל לנצח רק מי שבשום פנים ואופן לא יהיה מוכן לוותר, מי שגם אם החמאס יצליח להשתלט על יהודה ושומרון, יהיה מוכן להילחם עד תום, להילחם בכל מחיר ובכול הכוח, כדי להבטיח את הקיום הישראלי המתחדש במולדת ההיסטורית של העם היהודי.
