היום, ביום השנה התשעים ושבעה לנפילתו בתל-חי של הגיבור מספר אחת בעידן הציוני – יוסף טרומפלדור, כדאי לראש הממשלה,
בנימין נתניהו; לשר הביטחון במבצע צוק איתן, רב אלוף בדימוס משה (בוגי) יעלון, ולרמטכ"ל דאז,
בני גנץ, ללמוד דבר או שניים מטרומפלדור, שהזהיר את האנשים אותם הנהיג ב-1919, מפני הפוליטיקאים ומפני הפוליטיקה, והתריע בפניהם שלא להתחבר אליהם, משום שהם אויבי החזון והמעש הציוני, וכל עניינם בקריירה הפוליטית שלהם. ואכן שעה שטרומפלדור הנהיג את הגנת הגליל העליון, דנו ביפו בן-גוריון, אוסישקין וחבריהם בדומה לדיוני הקבינט של נתניהו בזמן "צוק איתן". רק זאב ז'בוטינסקי, שכמו חברו טרומפלדור, הסתייג מפוליטיקאים ומפוליטיקה, טען, כנפתלי בנט ב-2014, שלדיונים שביפו לא היה שום ערך.
מסתבר שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ועל כך שוחחתי בגלי צה"ל עם
אראל סג"ל (ראו לעיל). בניגוד לבוגי, לגנץ ולשאר חבריהם בפיקוד הבכיר בצה"ל, טרומפלדור היה איש צבא מקצועי, לא רק כמי שהסתער בקרב בראש פקודיו, וזכה לציון לשבח גבוה בצבא הרוסי, במלחמת רוסיה-יפן ב-1905, ואחר כך כסמג"ד ומג"ד בפועל, בגדוד מובילי הפרדות בהתקפה הכושלת של הבריטים על גליפולי, אלא שהוא היה אסטרטג של ממש. הוא הבין, שבלא צבא עם פיקוד באיכות גבוהה מאוד, לא ניתן להגשים את מטרת הציונות – להקים מדינה שתשכון בטח במרחב הערבי. נפילתו של טרומפלדור בתל חי הייתה אחת האבדות הגדולות של עם ישראל ושל התנועה הציונית. הוא, ולא אחר, היה ראוי לכונן את התשתית של מערכת הביטחון של היישוב, שממנה התפתח צה"ל. אבל הוא נפל, ועסקנים פוליטיים בנו את ארגון ה"הגנה". התוצאה: מבצע צוק איתן ומלחמת הפוליטיקאים על שמם הטוב.
אשר לביבי לבוגי, לגנץ ולדוח
מבקר המדינה: דוח זה לא יעזור לשפר את תפקודה של מערכת הביטחון כשם שלא עזרו הדוחות אחרי מלחמת יום הכיפורים, ושתי מלחמות לבנון. הבעיה הביטחונית שלנו היום איננה איתור ליקויים. את קולותיהם של הליקויים כל העם רואה ולאישורו של מבקר המדינה אין ערך רב. שיפור יתחולל רק לאחר איתור אבני היסוד הגורמות לליקויים. דבר אחד ברור: יש לחולל שינוי יסודי במבנה מערכת הביטחון של ישראל. אחרת היא תמשיך לתפקד באופן ליקוי. המבנה אנכרוניסטי ואינו מתאים למציאות הביטחונית העכשווית. שינוי יסודי זה לא יתחולל כל עוד יעמדו בראש המדינה אנשים המחויבים מסיבות שונות למערכות הקיימות. זה המלכוד האמיתי שלנו.
