הנשיא טראמפ מהווה תעלומה בעיני רבים בארה"ב ובעולם ולכן חשוב לתהות על קנקנו ולנסות לפענח את פשר המסרים שהוא מעביר בטוויטר שלו כמעט מדי בוקר, ולשאול: האם תגובות טראמפ הן האמת, או אמת אלטרנטיבית שאין לה קשר למציאות, ואולי אין התגובות האלה אלא "עורבא פרח", כלומר: דברים שאין בהם ממש או שהם רק שמועות חסרות ביסוס עובדתי.
השאלה החשובה מאוד החייבת להישאל בהקשר זה היא: על איזה מקורות מידע מסתמך הנשיא טראמפ כאשר הוא מגיב בדרכו מעוררת הביקורת. הנשיא טראמפ איננו שוטה הכפר אך נראה כי הוא אדם פזיז המביע במהירות רבה מדי את דעתו מבלי לבדוק קודם כל את אמינות מקורות המידע שעליהם הוא מסתמך. ואולי ראוי שנשיא המעצמה הגדולה בעולם ילמד, לפני שהוא פוצח את פיו, כלל חשוב מעולם התקשורת.
כלל היסוד הזה אומר כך: עיתונאי העוסק בדיווח חדשותי מקבל מידע מגורמים שונים, אינטרסנטים בחלקם הגדול. כדי לדעת מה האמת הנסתרת מאחורי המידע שקיבל מצד אחד, הוא חייב לפנות אל המקור הטוב ביותר האפשרי מן הצד השני ולבקש את תגובתו או את הסבריו, ואחר כך להעמיד זו מול זו את שתי הגרסאות שבדרך כלל הן סותרות זו את זו.
דוגמה מצוינת למצב כזה ניתן למצוא בפרשת ה"דיל" שהיה או לא היה בין
איתן כבל ל
שלי יחימוביץ. ה"חבר" האלמוני של כבל, שהקליט את דבריו התמוהים והדליף אותם לתקשורת, הציג אמת ברורה לכאורה - הקלטה. כבל ויחימוביץ, שאת תגובתם ביקשה התקשורת, טענו כי לא היה "דיל" וכול העניין לא היה אלא הסכם קואליציוני מקובל. אחרי שנשמעה עמדת שני הצדדים היה העיתונאי האחראי שטיפל בנושא חייב להחליט באיזו "אמת" לבחור.
רוב אלה שנחשפו לטוויטרים של טראפ אינם יודעים על איזה מידע הוא מסתמך ולכן לא פעם עולה התמיהה על דבריו. אבל כדי להבין את משמעות התגובות הנשיאותיות ואת מידת אמינותן, ראוי לבדוק מהם מקורות המידע. פעמים רבות, אחרי בדיקה, מסתבר כי טראמפ שאב את המידע ממקורות לא אמינים, או שכלל לא הבין במה מדובר ולכן פירש את הדברים בדרך שגויה ואולי אף מסולפת.
טראמפ איננו בעיה רק של הציבור האמריקני. הוא בעיה של העולם כולו. לכן טובה גדולה יעשה הנשיא לעצמו ולעמו אם ישכור את שירותיו של מומחה לתקשורת, אולי מן האקדמיה, כדי שיסביר לו כיצד מפרידים את המוץ מן התבן ואיך מאמתים את אמינות הידיעות. ובו בזמן יחדל מן הנוהג המזיק לשגר לחלל הדיגיטלי של העולם טוויטרים המעוררים גיחוך בקרב כל מי שנחשף להם.
את האופן שלפיו מפענח הנשיא טראמפ במוחו את משמעות החומר שעליו הוא מסתמך, ניתן להבין על-פי דברי התמיהה של שרה אמנו אחרי לידת בנה יצחק: "כול השומע יצחק לי".
