יעילותם הלימודית של שיעורי הבית מוטלת כבר זמן רב בספק. ניסיון רב-שנים מלמד במפורש שהילדים ממש מתבאסים לדגור עליהם, וגם המורים לאים מבדיקתם. כדי להתגבר על הפלונטר הזה שוקל עכשיו סוף-סוף משרד החינוך לוותר עליהם ככל שניתן.
אחרי ככלות הכל מן הראוי להודות שהדברים אמורים במטלה מיותרת, ששכרה יוצא בעיקר בהפסד משולש - לתלמידים, למורים ולהורים כאחד. במהותם נועדו, אומנם, שיעורי הבית לתרגול החומר שנלמד בכיתה ועם זאת גם לפתח אצל התלמיד את יכולת למידתו.
אלא שבפועל המציאות היא שונה בתכלית. שיעורי הבית כבר הוכיחו עצמם כבלתי-אפקטיביים, שנזקם רק עולה על תועלתם. האמת ניתנת להיאמר שאין בהם שום קשר סיבתי להישגיהם של התלמידים ולמיומנות של למידתם.
מפגש משמעותי אם לא די בכך, הרי שלמען הגילוי הנאות, זה בדיוק המקום להודות שאת שיעורי הבית נאלצים לא אחת להכין הוריהם של התלמידים, באשר ילדיהם פשוט מתקשים בהכנתם. כל זה יוצר מתחים מיותרים בין התלמידים לבין הוריהם, ומדכא בו-זמנית את המוטיבציה שלהם להשקיע במטלה המאוסה עליהם, והגוזלת בתוך כך גם את זמנם החופשי. .
אם למרות הכל, לא ניתן לוותר עליהם - הרי רצוי, לפחות, ששיעורי הבית יוגבלו למשימות משמעותיות וחווייתיות בלבד, שהיקפן מצומצם וניתן לביצוע. בהתחשב בעובדה שהתלמידים מבלים את מיטב שעותיהם היומיות בכיתה - הרי שמוטב להשקיע את כל האנרגיה במפגש משמעותי בין כותלי בית הספר, במקום לגלגל אל התלמידים ואל הוריהם שק שלם ומיותר של מטלות בבית.
