ידיעה סנסציונית: חיילי צה"ל בעוטף-עזה סירבו לאכול ירקות "תוצרת עזה" שהגיש להם הצבא. יש להניח, שהצעה להחליף "שקט, יורים עלינו!" ב"שקט מוכרים לנו עגבניות" היו מקבלים בשמחה, אולם הם התקוממו נגד מדיניות של "שקט, חוטפים פצמ"רים ובתמורה קונים מהם מלפפונים!"
סיפור הירקות הוא רק דוגמית מדפוס התנהגות הגובל בהפרעה נפשית. קחו למשל את פרשת בתי החולים. עדיין "הישישה במסדרון" והתורים ארוכים, ובכל זאת בשנת 2015 טופלו בבתי חולים בישראל למעלה מ-97.000 חולים ערבים מיו"ש ו-31.787 מרצועת עזה. ביניהם בני משפחה של מנהיגי טרור, אסמעיל הנייה למשל. מדינה נורמלית, שכך גומלת לאויביה, הייתה דורשת תמורה מדינית ולמצער - הכרת טובה פומבית. לא כך עובד ההיגיון הפלשתיני - הוא, בתמורה, מוקיע את הישראלים כ"נאצים חדשים" ואת מדינתם - שבה חולים ערבים שוכבים מיטה ליד מיטה עם אזרחיה היהודים ומקבלים טיפול שווה, נאמן ומסור מידי רופאים יהודים וערבים - כארץ של אפרטהייד. לנשוך את היד המאכילה זו רשעות, אבל איך נקרא למושיטים את ידם לנשיכה מרצון?
יו"ר חברת החשמל,
יפתח רון-טל, מתלונן על הפלשתינים: "ציבור שלם נהנה מחשמל בביתו ולא משלם עליו...אם זה היה אזרח ישראלי היינו מנתקים לו את החשמל." מיליארד שקלים חייבת לנו הרשות הפלשתינית, זה ערך החשמל שצרכה חינם, ובכל זאת לא ברור מדוע מתלונן האלוף על הצרכן הערבי ומילת בקורת אין לו על ממשלתו, האחראית לשערורייה הזו. ולא ההיבט הכלכלי הוא העיקר כאן, כי אם אי-השפיות הפוליטית והמדינית. הלא זו אותה הרש"פ, שבמקום להכיר תודה על עזרה וסיוע בכל תחום שישראל מושיטה לה, משלמת משכורות ופנסיות לרוצחים טרוריסטים, מפיצה בעולם תעמולה אנטישמית, חותרת תחתינו באו"ם ומחנכת לג'יהאד ולשיהאד. עם האנומליה הזאת רון-טל אינו מתמודד.
כותרת: "דווקא אחרי שהרש"פ גררה אותנו לאו"ם - היא מקבלת 97 פרויקטים חדשים באזור C". וגם - אוטונומיה מוגברת בתחומי החשמל, הטלקומוניקציה ושרותי הדואר, ושר הביטחון ליברמן הוסיף לה עוד - אישור ל-11 פרויקטים של בנייה באזור C (בעוד הבנייה ליהודים מוקפאת!). דוסטוייבסקי, לו חי כאן ועכשיו, היה קורא לספרו הידוע: "החטא - ו ש כ ר ו".
התסמונת הזאת, "החטא ושכרו", מאפיינת גם את הצעצוע החדש שראש ממשלתנו אינו חדל מלדבר עליו בעיניים עורגות ומצועפות: "הוועידה האזורית". מה גורם להם לסעודים, לנסיכויות המפרץ, למצרים ולירדנים להסתודד עם ישראל בחשאי ולקבל ממנה עזרה דיסקרטית בתחומי הביטחון וההיי-טק? הפרטים אינם ידועים, אך הסיבה ידועה: כל המשטרים הללו רעועים מבפנים וזקוקים לישראל כמגן מפני האיום של אירן ודאעש. וגם כאן חוזר הדפוס הידוע: הם משוועים לעזרה מאתנו ומקבלים אותה ואנחנו, "תמורת" עזרתנו זאת - משלמים...להם! מדינה נורמטיבית הייתה מתנה סיוע לסעודיה להגן על בירתה מפני טילים אירניים בתמיכתה באחדות ירושלים, למשל. וכיוצא באלו דרישות מיתר השותפות החדשות, למשל להימנע מלחתור נגדנו באו"ם ולחדול לסייע לפלשתינים על חשבוננו. אבל ישראל נוהגת הפוך: "תמורת" השירותים שהיא מעניקה להם, מעכב נתניהו את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, מפקיר את הבנייה היהודית ביו"ש ובירושלים לווטו אמריקני, מאמץ את היוזמה הסעודית ('עם תיקונים') ומדקלם נוסחה של 'שתי-מדינות-מינוס' (יש "אמת מינוס"? "בתולה מינוס?"), וכל זה - כדי שלא לקלקל חלילה את סיכויי "הוועידה האזורית", בה יפשטו אותנו מנכסינו.
מסקנה? למדינה הזאת לא יעזרו פוליטיקאים, היא זקוקה לפסיכיאטר.