כחלונים עליך ישראל

בימים אחרים, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מרוצה מתפקודו של השר משה כחלון - אז עדיין מטעם הליכוד - הוא קרא ליתר השרים "להיות כחלונים", כלומר להצטיין כמותו. ככל הנראה היום לא היה נוקט ראש הממשלה גישה זו. היום שר האוצר - מטעם "כולנו" - הוא משה כחלון. הוא חוזר ומבטיח להוזיל את הדירות, והכלי המרכזי והשגוי שבו הוא משתמש הוא "מס ריבוי דירות", כלומר מס על אזרחים בעלי 3 דירות ומעלה. אזרחים אלה מוגדרים על-ידי כחלון כ"משקיעים" שבהם יש להילחם כי הם אויבי העם, וכי הם האחראים להאמרת מחירי הדירות. האומנם? לצורך הדיון ניתן לנתח את אויב הציבור מספר אחת, הלוא הוא מר ישראל ישראלי. מר ישראל ישראלי, אדם כבן 60, אשר רכש את דירתו הצנועה בעזרת הוריו סמוך לנישואיו ושילם עליה משכנתה במשך שנים רבות, ובהמשך הצליח - שומו שמים - לרכוש דירה נוספת, במשק שאין בו אפיקי השקעה אחרים, ואז הלכו הוריו לעולמם והורישו לו את דירתם. אדם כזה מחזיק ב-3 דירות צנועות שהערך הכולל שלהן הוא, לדוגמה 6 מיליון שקל, או כ-2 מיליון שקל בממוצע, ואשר בעזרתן הוא מתכוון לחיות בשנים שנותרו לו. אדם כזה, המוצג על-ידי שר האוצר כ"משקיע", כאויב הציבור, ראוי לעונש. העונש הוא מס בן אחוז אחד לשנה על אחת הדירות "הרבות" שבבעלותו, כלומר כ-20 אלף שקל לשנה, או כ-1,700 שקל לחודש. מס רכוש בולשביקי כזה לא יוטל על גביר אמיתי, אשר מחזיק דירה אחת בלבד, השווה 10 מילון שקל ויותר, כי הוא איננו "משקיע"!

ישראלי עשיר

שר האוצר מעוניין שה"משקיע" שלנו ישלם את הקנס הכבד, או ימכור אחת מ-3 הדירות, וכך יגדיל את היצע הדירות (למרות שמספר הדירות בפועל לא ישתנה כתוצאה מכך). מה יעשה מר ישראל ישראלי? במקרה הטוב הוא יגלגל את הקנס הנ"ל על שוכרי הדירות, כלומר יגדיל את מצוקתם הגדולה בלאו הכי, והם יידרשו לשלם שכר דירה גבוה הרבה יותר. במקרה הפחות טוב יעביר את השקעתו לחו"ל, למנהטן או חלילה לברלין. האם לכך חותר שר האוצר? ואם הזכרנו את ברלין, "מס ריבוי דירות" אינו חל על ישראלי עשיר המחזיק בארץ שתי דירות יוקרה ובנוסף עליהן רכש דירה בברלין. לפי תורת כחלון, אדם כזה איננו "משקיע" ועל כן לא יחול עליו "מס ריבוי דירות". לעומת זאת, אם מר ישראל ישראלי, ה"משקיע" שתואר לעיל, רכש את דירתו הצנועה השלישית לא בברלין אלא בארץ ישראל, למשל בשומרון, מייד יהפוך לאויב הציבור, שעליו יש להשית את המס הכחלוני. אין גבול לצביעות. מוסדות המדינה מבית המשפט העליון ומטה, לרבות הממשלה והצבא ששלחו דחפורי 9D לעמונה כדי להגשים את המאוויים של ארגון שמאל קיצוני ועוין ולהפוך יהודים לפליטים בארצם, סירבו להפעיל את השכל הישר ולאפשר לפצות את בעלי הקרקע הערביים - אם בכלל יש כאלה - כפי שהיה קורה אילו פלוני היה בונה בטעות על קרקע של אלמוני ממערב ל"קו הירוק". הטיעון היה שחוקי מדינת ישראל אינם חלים בלב ארץ ישראל, ועל כן - ייקוב הדין את ההר ואת השכל הישר - אסור לפצות וחובה להרוס. אבל, כאשר השר כחלון, החבר באותה ממשלה, רוצה, אפילו מטאטא יורה ואפילו החוק הישראלי פתאום חל על יהודה ושומרון. למרות שאין הכרזה רשמית על צעד "קיצוני" זה, "מס ריבוי דירות" חל גם על אותו מר ישראל ישראלי, שאחת מדירותיו מצויה בשומרון. במקרה זה בית המשפט העליון, זה שידו בכל, אינו אומר שחוקי ישראל והשכל הישר נעצרים ב"קו הירוק".