א. נדרשת השקעה כ-40 אחוזים מאזרחי ישראל סומכים על מערכת הבריאות, קובע סקר, בעוד ש-63 אחוזים מהם סומכים על מערכת הביטחון. את הסקר ערך המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.
61 אחוזים מהנשאלים נתנו אמון במידה רבה או רבה מאוד בקופות החולים, לעומת 39.5 למערכת הבריאות בכללותה, ו-39 אחוזים הביעו אמון רב בבתי-החולים.
הסקר מצא, כי האמון במערכת הבריאות גבוה מהניתן למערכת החינוך - 30.5 אחוזים - ומהניתן למערכת המשפט - 34.5 אחוזים.
הסקר מעניין, ומצביע על בעיה: ההשקעה בבריאות הציבורית בארץ אינה מצליחה להתמודד עם הצפיפות במרפאות ובבתי-החולים. אי-אפשר להשוות בין תקציב הביטחון לתקציב הבריאות - למרות ששתי המערכות עוסקות בחיי אדם. הציון הגבוה יחסית למערכת הבריאות מעודד. עם זאת, הוא מצביע על הצורך להשקיע הרבה יותר בהרחבת מערכת הבריאות, ולא רק בסל התרופות, כדי שהתורים לטיפולים ולניתוחים לא יהיו אין-סופיים וכדי שהצפיפות בבתי-החולים לא תהיה בלתי-נסבלת.
ב. בנייה ציבורית דולמן הוא מבנה דמוי שולחן אבן. רבים מכירים את הדולמנים באתר סטונהנג' בבריטניה, שאין יודעים מי הקימם ולאיזו מטרה. בארץ יש דולמנים ליד גמלא וליד יהונתן בגולן.
בשדה דולמנים ליד קיבוץ שמיר בגליל העליון התגלה דולמן גדול בן יותר מ-4,000 שנה. ארכיאולוגים מהמכללה האקדמית תל חי, מרשות העתיקות ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, שחקרו את הממצא, התפעלו מהעיטורים האמנותיים, החרוטים על מבנה האבן העצום. בשדה הדולמנים בקיבוץ שמיר יש יותר מ-400 מבני אבן ענקיים, שמתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית.
גילוי החריטות הביא לפרויקט מחקר של הדולמן ושל סביבתו, מדווחים הארכיאולוגים. אין לצורות הללו מקבילות באומנות חריטות הסלע במזרח התיכון, ומשמעותן עדיין בגדר תעלומה לחוקרים.
הדולמן הענק בשמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים, הפזורים בצפיפות באזור. הוא מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ומבוססת באזור ב"ימי הביניים" בתקופת הברונזה.
"הדולמן הענק בשמיר מעיד, ללא ספק, על בנייה ציבורית", אומרים הארכיאולוגים, שמציינים, כי נסיבות הקמת הדולמנים, הטכנולוגיה הכרוכה בבנייתם ותרבות האנשים, שהקימו אותם, עדיין מהוות את תעלומהת גדולה בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.
ג. תוכנן על-ידי מדפסת ראמבו הנו מטול רימונים 40 מ"מ, שתוכנן ונבנה בעזרת מדפסת תלת-ממד על-ידי שני מרכזים בפיקוד המחקר, הפיתוח וההנדסה של הצבא האמריקני - בעזרת חברה מובילה בארצות-הברית לייצור באמצעות מדפסות תלת-ממד.
שיטת הייצור, סבורים בצבא האמריקני, תאפשר לזרז הספקת תחמושת, אך עיקר חשיבותה בפיתוח מואץ של אבות-טיפוס לנשק, שיהיה מוכן לשימוש קרבי.
הצבא האמריקני מסר, כי כל רכיבי המטול - פרט למחברים ולקפיצים - יוצרו בעזרת מדפסת תלת-ממד. הקנה יוצר באמצעות לייזר מדויק, שהתיך את המתכת. ההדק, הנוקר וחלקים אחרים יוצרו מנתך פלדה.
מטול הרימונים מ-203-אי1 ותחמושתו נבחרו לניסוי בייצור בטכניקה זו, שלא נועד לבחון את עלויות ייצורם ואת השיפורים שניתן להכניס בשיטות ייצורם, אלא כדי לבחון את השיטות לייצור בעזרת מדפסת תלת-ממד. התברר, שהשיטות הללו אינן דורשות כלים מיוחדים וזמן ממושך לייצור הנשק, ומאפשרות חזרה מרובה על התהליכים באמצעות הדפסה אחת בתהליך, שנמשך שעות אחדות בלבד.
רוב המטול יוצר מאבקת מתכת, שהותכה לפי התוויית המדפסת, ועברה תהליכי של טיפול במתכת, כולל ציפוי אנודי - כמו מטול שיוצר בשיטות רגילות. היתרון הגדול של השיטה, שאינה יוצרת פסולת מתכת, ולפיכך היא חסכונית. יתר על כן, כיוון שהייצור אינו דורש שעות עבודה של עובדים, אלא רק של המדפסת - נחסכים כספים ושעות עבודה יקרות.
הצבא האמריקני מסר, כי תרמיל הרימון מ-781 הנו החלק היחיד, שלא הודפס. כעת עובדים בצבא האמריקני על שיטות להדפיס את חומר הנפץ ואת חומר ההדף של הרימון עצמו. במקביל, עברו המטול ותחמושתו מבחני ירי במטווח הניסויים של הצבא האמריקני בניו ג'רסי.
ד. משהו אנושי יווגני חאלדאי היה אמור לחגוג בעוד חודשיים את יום הולדתו המאה. לקראת היום הזה הצליחה אנה, בתו, לקבל לידיה את התשלילים של התמונות, שצילם אביה, וביניהן חיילים סובייטיים משתלטים על בניין הרייכסטאג בברלין. היא מתכוונת לפתוח בחודש הבא תערוכה במוסקבה לכבוד אביה.
חמש-עשרה שנה נאבקה אנה בבתי-משפט על זכותה לקבל לידיה את התשלילים, שכוללים תמונות שטרם פורסמו של הצלם המפורסם.
חאלדאי צילם פורטרטים של מנהיגים סובייטיים, כולל יוסף סטאלין ומיכאיל גורבצ'וב, אך את תהילתו קנה בתמונות מכיבוש ברלין במלחמת העולם השנייה - כולל הנפת הדגל הסובייטי על בניין הרייכסטאג בשניים במאי 1945. קצת אחרי תום מלחמת העולם, דעכה הקריירה של חאלדאיי, ובשנת 1948 פוטר מסוכנות הידיעות הסובייטית טאס - כנראה, בגלל יהדותו.
חאלדאי נפטר בשנת 1997, ולפני מותו הספיק לחתום על הסכם עם צלם ניו-יורקי, שקיבל לידיו יותר מ-3,000 מתשליליו, חלקם כתדפיסים. כאמור, הצליחה אנה חאלדאי לקבל לידיה את החזקה על התשלילים, שצילם אביה. לדבריה, בכל תמונה, שצילם אביה, היה משהו אנושי. אלה לא רק האירועים, אלא האנשים שעשו אותם, שהנציח הצלם המפורסם.
ה. יקר מאוד דגם קי של המסוק הכבד סי-הץ'-53 קינג סטאליון (הידוע אצלנו כ'יסעור'), שמפותח עבור חיל הנחתים האמריקני, עומד להיות המסוק היקר ביותר, ומחירו גבוה ממחיר מטוס-הקרב המתקדם אף-35 - חוששים בקונגרס האמריקני.
המסוק החדש יחליף את המסוקים מדגם אי-סופר סטאליון, שהגיעו לסיום תקופת שירותם. המארינס אמורים לרכוש 200 מסוקים כאלה. לדגם קי תהיה יכולת לשאת כ-13 טונות וחצי - פי שלושה מהמסוק סופר סטאליון.
בחברת סיקורסקי (חברה-בת של לוקהיד-מארטין), יצרניתו, מעריכים, כי הוא יעלה 95 מיליוני דולר - יותר מתג המחיר, שנקבע באחרונה למטוס-הקרב המתקדם אף-35. חוששים, כי מחיר המסוק עוד יאמיר עד שייכנס לשירות. לכל הדעות, זה מחיר גבוה מאוד, שחרג עד כה מכל אמדן.
עד כה החזיק המטוס וי-22 של בל-בואינג בתואר המפוקפק של המטוס היקר ביותר במארינס עם תג מחיר של 72 מיליוני דולר ליחידה.
לוטננט-ג'נרל גארי תומאס, מפקד הזרוע האווירית של המארינס, אמר, שהזורע מקווה, שמחיר המסוק החדש יירד למתחת ל-89 מיליוני דולר עד השנים 2022-2019, שבהן ייכנס לשירות - כפי שקרה עם תג המחיר של אף-
