כנראה שרק אלוהים יודע מה היו השיקולים העסקיים של חברת הענק "אינטל" שגרמו לה להשקיע סכום אסטרונומי של 15 מיליארד דולר בחברה הישראלית "מובילאיי", מפתחת תוכנת מחשב להפעלת מכונית אוטונומית. כנראה שהמדובר בהימור עסקי מחושב שאולי יביא ל"אינטל" רווחי ענק, אך לעומת זאת ייתכן שההימור הזה יוביל אותה עד אל עברי פי פחת. ויגרום לקריסתה.
כדי להבין את הסכנה דרוש הסבר קצר: "אינטל" איננה יצרנית מכוניות. כדי לשווק את הסחורה הממוחשבת שרכשה עליה לפנות ליצרניות המכוניות הגדולות בעולם כמו קבוצת פולקסוואגן, קבוצת פיאט, קבוצת פורד וקבוצת ג'נרל מוטורס, אשר לפי נתוני 2014 מכרו ברחבי העולם כ-90 מיליון כלי רכב, מהם כ-67 מיליון רכבים פרטיים והשאר מסחריים. לכאורה שוק נפלא בעבור מוצרי המחשוב החדשים של "אינטל". אך מסתבר כי מזה שנים אחדות מעסיקות כל החברות האלה אלפי מומחים המפתחים מערכות מחשוב לרכבים האוטונומיים שהן עתידות לייצר ולשווק. כלומר: "אינטל" יכולה להציע לכול יצרניות הרכב מערכות ממוחשבות לרכב אוטונומי, אך יצרניות אלה אינן חיבות לקנות את הסחורה. במצב כזה לא יהיה ל"אינטל" מנין להחזיר לעצמה את ההשקעה האדירה.
אבל קיימות עוד בעיות כלכליות שיעמיסו עול כבד על כל מי שעוסק בפיתוח רכבים אוטונומיים. הראשונה שבהן: המחיר. לפי הערכות מומחי רכב יהיה מחירו של רכב אוטונומי גבוה פי 5 ממחירו של רכב רגיל. אם נבחן את השוק הישראלי שבו כמעט מחצית עלות הרכב היא מיסים שגובה המדינה, ברור כי גם המיסים שיוטלו על רכבים אוטונומיים יעלו פי 5, כי המדינה בוודאי לא תסכים לוותר על נתח ההכנסות שלה. לדוגמא: הרוכש מכונית לא גדולה שמחירה רק 100 אלף שקל ייאלץ לממן מכיסו, או באמצעות מימון בנקאי, 500 אלף שקלים. במחיר כזה רק מעטים יוכלו להרשות לעצמם לרכוש מכונית אוטונומית. פרט לכך אסור לשכוח כי חלק מעלות רכישת רכב הוא הביטוח. הגיוני מאוד להניח כי גם זה יתייקר מאוד, עובדה שתרחיק יותר מן האזרח הפשוט את האפשרות לרכוש מכונית ממוחשבת. וכששוק רכישת רכב אוטונומי יצטמק מאוד, בגלל העלויות הגבוהות, יצטמצמו מאוד גם ההכנסות של היצרנים. על-רקע זה ברור כי האפשרות של "אינטל" למכור ליצרניות הרכב את המערכות הממוחשבות שהשקיעה מיליארדים ברכישתן - תשאף לאפס.
החגיגה שחוגגים בישראל על העסקה שעשתה "מובילאיי" מחממת את הלב. אבל ישראל איננה יצרנית רכב וכול ההכנסות ממיסוי שיזרמו לקופת המדינה הן אירוע חד-פעמי. וכיוון שהשליטה על המיסים האלה תהיה בידי פוליטיקאים הפועלים רק על-פי האינטרסים שלהם, כלל לא ברור לאן יזרמו המיליארדים האלה. אולי - אף כי בספק - הם יועברו לשיפור תנאי חייהם של ניצולי השואה שעדיין חיים בינינו, אולי להרחבת ההתנחלויות, ואולי לכיס של המפלגות הדתיות שבזכותן קיימת הקואליציה הנוכחית.
